|
עמוד:351
מהישראלים כי לא רק ההנהגה הפוליטית של ישראל הוחלפה באחרת , כי אם גם פניה המוסריים . בגין התבטא אז בזכות " מלחמת ברירה" ובכך התריס כנגד כל מסורת מוסר המלחמה הישראלי . מלחמת לבנון , חשו רבים , היתה המלחמה הראשונה שבה לא עצם קיומה של מדינת ישראל עמד על הפרק , אלא מהלכים פוליטיים ואינטרסים שנויים במחלוקת . עמוס עוז , דוברו המובהק והרהוט של השמאל הישראלי , התקומם נגד " התועבה שבמלחמה הזאת , " שלא נכפתה עלינו ולא באה לקדם סכנת קיום , אלא "להפיק תועלת" או "לנצל שעת כושר . " "לא כך היה במלחמות קודמות " , קבל עוז , "גם לא באלה השנויות בכל מיני מחלוקות " . בעיניו , ההתחבטות המוסרית שעטפה תמיד את השימוש בכוח הודחה מכיסאה לטובת שעטה כוחנית שאף אינה מתיימרת למצוא לה אצטלה מוסרית ; ה"מהפכה" שחוללה מלחמת לבנון התבטאה , לדידו של עוז , לא במעשי נבלה שלא בוצעו קודם לכן , אלא בהפיכתם של מעשים כאלה לנורמה . אין ספק שגם אם היו נורמות הלחימה בעבר שונות מכפי שחשב עמוס עוז , היתה מלחמת לבנון הפעם הראשונה שעורערו יסודות מוסר המלחמה הישראלי במוצהר . מהפכה זו ביחס למוסר המלחמה עוררה הוגים ישראליים להגות מחדש בתחום שדומה היה שתכניו העיקריים התעצבו כבר בימי היישוב וקפאו על שמריהם מאז . אפשר שלא מסקנות חדשות נדרשו , כי אם רענון של ההצדקות ועמידה מחדש על כוחה של המלחמה הצודקת . משבר מלחמת לבנון הביא את ירמיהו יובל להדגיש כי "המלחמה היא שבר בתוך התרבות , ולא שבר של התרבות עצמה . " על אף היותה התפרצות אלימה , טען יובל , אין במלחמה משום חזרה לחייתיות שלוחת רסן . התרבות האנושית מכילה את אפשרות המלחמה , ועל כן מעמידה נורמות התנהגות גם למצב קיצוני שכזה ; בשומרם על נורמות אלו , שומרים הלוחמים על אנושיותם גם בלב התופת . מתוקף היותה של המלחמה שבר שכזה בתוך תרבותנו , אך לא שבר של תרבותנו עצמה , "משתמע הבדל מכריע בין אדם לחיה ובין תרבות לברבריזם : לא הכול מותר גם כשיורים התותחים . יתר על כן : לא בכל מצב ולא לשם כל מטרה מותר להפעיל את התותחים . מלחמה , כפעולה אנושית , זקוקה להצדקה – גם כשלעצמה , וגם כדי שתיחשב מוצדקת בעיני הלוחמים . ושנית , היא מחייבת שיתקיימו מגבלות ואילוצים , הנובעים ממוסרות התרבות ומערכי היסוד של החברה הלוחמת ( שלה , ולא של אויביה ; ולכן בטל הטיעון המתיר לנו לעשות ' מה שהאויב היה עושה . " ( ' מלחמת לבנון הראשונה היתה המלחמה הראשונה כשפרצה מלחמת לבנון הרגישו רבים כי לא רק ההנהגה הפוליטית התחלפה כי אם גם פניה המוסריים של ישראל . בתמונה : ההפגנה המכונה "הפגנת 400 האלף" שנערכה בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב ב1982- בתביעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לקביעת האחריות לטבח במחנות סברה ושתילה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|