מוסר מלחמה בישראל

עמוד:345

ופילוסופיים . מן הצד האחר , מוסר מלחמה , על אחת כמה וכמה מוסר המלחמה של אומה מסוימת בתקופה מסוימת , עשוי להתגבש דווקא מתוך ההיסטוריה הפוליטית שלה , ההיסטוריה של המעשים ולא של הרעיונות . בשל כך צריך לבחון את מקורותיו וקורותיו של מוסר המלחמה הישראלי יחד עם ניתוח מושגיו המרכזיים . השאלה ההיסטורית שלפנינו אינה מימושם של האידיאלים המוסריים בשדה הקרב ( זהו כר לפולמוס המתנהל מכבר בין היסטוריונים , ( אלא האופן שבו עיצבה ההיסטוריה היהודית–הישראלית של הדורות האחרונים את מושג "מוסר המלחמה" של הפועלים בה , יהיה השימוש שעשו במושג אשר יהיה . אף שדמותו של היהודי החדש , שהסעירה את דמיונם של אחדים ממבשרי הציונות , ביטאה מהפך עמוק ביחסו של היהודי אל הכוח הגופני , עדיין רב היה המרחק בין נער יהודי העומד על שלו נוכח בריונות אנטישמית , לבין צבא של יהודים חדשים כאלה . הדילמה המוסרית המלווה הפעלת כוח צבאי מאורגן עמוקה יותר מזו הנוגעת להגנה עצמית של יחידים וקהילות קטנות , ועל כן היה התהליך הנפשי שבסופו הסכים היישוב היהודי בארץ–ישראל להפעיל כוח צבאי לשם השגת מטרותיו הפוליטיות ארוך ומורכב יותר מהתהליך המקדים שבו התנערו יהודים יחידים מסלידתם מפני כוח גופני . להלן נבחן כיצד עיצבו משקעיו של תהליך זה את מושגי המפתח של מוסר המלחמה הישראלי . ואולם היהודי החדש לא היה הראשון להגות במוסר ומלחמה ; נפתח אפוא בשרטוט קווי המתאר של התחום . על מוסר מלחמה במסורת האירופית בתחום המחשבה על אודות מוסר ומלחמה קיימות שלוש גישות כלליות : הגישה הפציפיסטית שוללת את אפשרות קיומה של מלחמה מוסרית . מלחמה ( או למצער מלחמה מודרנית ) היא תמיד , לדידו של הפציפיסט , חריגה מנורמות מוסריות ועל כן יש לאסור אותה מכול וכול ולהימנע מלקיחת חלק בפעילות לוחמנית . מול גישה זו עומדת הגישה המכונה ריאליסטית , הגורסת כי עקרונות המוסר אינם חלים על מצבי מלחמה ; מלחמות , יטען הריאליסט , מתנהלות על טוהרת האינטרס הפוליטי והשאיפה לניצחון ואינן כפופות לאילוצי מוסר . בין שתי גישות אלה ניצבת "תורת המלחמה הצודקת , " הפוסלת גם את הטענה הפציפיסטית בדבר חוסר מוסריותה ההכרחי של מלחמה וגם את הטענה בדבר אי שייכותם של מושגי מוסר להלכות מלחמה . מלחמות , יטען המצדד בתורת המלחמה הצודקת , עשויות להיות מוסריות או לא מוסריות , ושאלת מוסריותן מוכרעת על פי התאמתן לכללים מוגדרים מראש , הם כללי המלחמה הצודקת . זוהי הגישה הרווחת ביותר גם בהיסטוריה הפוליטית של המערב וגם בימינו . תורת המלחמה הצודקת מורכבת משני ענפים עיקריים : בלטינית , שפת האם של הדוקטרינה , נהוג להבחין בין – bellum jus ad דיני הפתיחה במלחמה צודקת , לבין – jus in bello עקרונות הלחימה הצודקת במהלך המלחמה . בהעדר מונחים מוסכמים בעברית נכנה אותם "צדקת המלחמה" ו"צדקת הלחימה" בהתאמה . מקורותיה של תורת המלחמה הצודקת בכתביהם של הוגים נוצריים קדומים , אך באמצע המאה ה20– זכתה גישה זו לעדנה מחודשת בחיבוריו של פילוסוף יהודי דווקא , האמריקני מייקל וולצר . בהיותו בן המאה ה , 20– מנסח וולצר את התיאוריה העתיקה ניסוח מחודש במונחיה של תורת זכויות האדם המודרנית . וולצר מתבסס על קריטריון יחיד בשאלת צדקת המלחמה : רק מלחמת מגן – כלומר , מלחמה שכל תכליתה היא הגנה על קהילה מפני תוקפנותה של קהילה אחרת – היא מלחמה צודקת . עמדה זו אינה שוללת הנחתת "מהלומת מנע" בתנאים מסוימים . מבחינת צדקת הלחימה , מבוססת משנתו של וולצר על הנחת היסוד כי ללא קשר לצדקת המלחמה עצמה מכתיבים אילוצים מוסריים את המותר והאסור בעת לחימה . ואף שהניצחון הוא תכליתה הברורה של המלחמה , הצדדים הלוחמים אינם רשאים להשתמש להשגתו בכל האמצעים . מרגע פרוץ מלחמה מותרת ההתקפה על חיילי האויב – זהו אחד מעקרונות היסוד של המלחמה , והוא שמקנה מובן לרעיון הלחימה הצודקת – אך גם על היתר זה מטילה תורת המלחמה הצודקת מגבלות הנובעות מכוח היותם של חיילי שני הצדדים בעלי מעמד מוסרי דומה . משום שאלה כאלה לבשו מדים ונטלו נשק מתוך נאמנות למדינתם ומתוך צייתנות לחוק , הם ניצבים אלה מול אלה כשווים מבחינה מוסרית . מכאן נובעת החובה להגביל את הלוחמה לפעולות התורמות להשגת הניצחון ( וחל איסור על לוחמה שאינה חיונית להשגתו ;( וכמו כן גם החובה להתאים את מידת הנזק שגורמת פעולה כוחנית לתועלת שתופק ממנה . זהו עקרון היחסיות , שהוא אחת מאבני היסוד של כל תורת מלחמה צודקת . לצד עקרון היחסיות ניצב עיקרון המצטייר כמוחלט : בלחימה צודקת אסור בכלל להתקיף את מי שאינם לוחמים . ואולם כאן ממהרים לצוץ סייגיו של "ההכרח הצבאי , " שכן מסתבר שפגיעה באזרחים מסוימים המספקים תמיכה ממשית לכוחות הלוחמים היא לגיטימית . בנוגע לאזרחים שאינם קשורים ללוחמה וולצר סומך ידיו על "תורת כפל התוצאות , " שראשיתה בכתבי תומס מאקווינו , אף כי נדמה שנהגתה במיוחד לצורכי הצדקת הלוחמה המודרנית . הרעיון הוא שפעולה הנחוצה מטעמי הכורח הצבאי ( תוצאה טובה , ( אך כרוכה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא