|
|
עמוד:335
הקיבוצים , שהשתקפה בשבת , בחגים , בפעילות חוגים מקומיים וגופים תנועתיים ( כגון תזמורת הקיבוצים , מקהלות תנועתיות ואזוריות , להקת המחול הקיבוצית ועוד , ( מבוססת היטב , ולעתים אף היתה לשגרה . חלקית עקב הגידול המספרי , חלקית עקב המגמות התרבותיות החדשות בחברה הסובבת ( הטלוויזיה , המסחור של פעילות הפנאי , ( נתפתחה והלכה נטייה לאירועים רחבי היקף ולפעילויות תרבות "קנויות , " במקום הפעילויות האינטימיות והספונטניות של העבר . מגמה זו , יחד עם הדגש שהושם בצד החקלאי של תרבות הקיבוץ ולא בשורשיה היהודיים , הביאה להיווצרות קבוצה קטנה של אינטלקטואלים בני קיבוצים , שהתמקדה סביב כתב העת שדמות וביקשה לחדש את התוכן היהודי של התרבות . בין השאר היא ביקשה להוסיף את היסוד של מתן התורה לחג השבועות , שנחוג עד אז בתנועה הקיבוצית כחג הביכורים בלבד , למצוא דרך יצירתית לציון יום הכיפורים , ולעודד לימוד בצוותא של מקורות ישראל . רבים מהצעירים האלה נעשו בסופו של דבר מורים , וייסדו חוגים מיוחדים ללימוד נושאים יהודיים במכללת "אורנים , " בסמינר הקיבוצים וגם ברמת–אפעל ובגבעת–חביבה , מרכזי החינוך של התנועה הקיבוצית . פעולות אלו , ואחרות שנולדו בהשראתן , נמשכות עד היום . מגמה דומה הסתמנה גם בקיבוץ הארצי בשנות ה , 80– אלא שבו נלוו לפנייה אל מקורות היהדות גם פנייה למקורות התרבות ההומניסטית הכללית , והדגשת נקודת המוצא החילונית , שמצאה את ביטויה באמירה שלפיה "מורשת ישראל היא לנו מקור של השראה , אבל לא מקור של סמכות . " בעקבות המשבר הכלכלי של אמצע שנות ה80– מצאו גם קיבוצים רבים את עצמם במשבר , ורבים מהם שינו את המבנה הפנימי שלהם , בתהליך הידוע בשם "הפרטה , " שהתרחש בכ 60 % – מהקיבוצים . רק כשליש מן הקיבוצים נותרו היום נאמנים פחות או יותר לדגם הקיבוצי המסורתי , שעה ש15– קיבוצים חדשים שנוסדו בעשרים השנים האחרונות מחפשים יחד צורות חדשות של חיי שיתוף – ובכלל זה קיבוצים עירוניים . רוב הקיבוצים הצעירים אינם חקלאיים , לעומת היישובים הוותיקים מכל הגוונים , שכמעט כולם עדיין עוסקים במידה רבה בחקלאות . בקרב הרוב שהופרט , המבנה השיתופי לשעבר נתרופף במידה ניכרת , אף שרבים ממאפייניו המקוריים – השליטה המשותפת באמצעי הייצור , העזרה ההדדית ומידה מסוימת של שוויון , וחלק ניכר מצורות התרבות המסורתיות – נותרו בעינם ; ואכן , עם התרופפותם של היבטים אחרים של החיים השיתופיים , עושים קיבוצים רבים מאמצים ניכרים להחיות את חייהם התרבותיים ובתוך כך גם לחפש להם תוכן יהודי . בני הקיבוץ שהצטרפו אליו ראו בו בדרך כלל גוף כלכלי וחברתי שצריף לנהלו בדרך היעילה ביותר האפשרית . בתמונה : דפוס בקיבוץ בארי , מן הגדולים בארץ בתחום שירותי הדיוור האישי הישיר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|