|
עמוד:324
קשורים לקיבוץ המאוחד . עם הפילוג בקיבוץ המאוחד , ב , 1951– פרשו מתנועת הצופים אלה שהזדהו בפילוג עם " התנועה לאחדות העבודה , " והקימו את תנועת "הצופים החלוציים , " וזו התאחדה ב1954– עם תנועת המחנות העולים . עם קבלת חוק חינוך ממלכתי ( 1953 ) נאסרה פעולתן של תנועות הנוער בבתי הספר , למעט זו של תנועת הצופים , וכעבור זמן גם של התנועה המאוחדת , שהוגדרו " תנועות כלליות ובלתי מפלגתיות . " מעמדה הייחודי המוכר של תנועת הצופים סייע בידה לשמור גם על מעמדה כתנועה הגדולה בקרב תנועות הנוער . גם בהמשך דרכה ניסתה התנועה לשמור על איזון מסוים בין כלליותה לבין המגמה ההתיישבותיתהחלוצית שגברה בה . תקופה ארוכה בלטה בפעילות החינוכית של התנועה הקפדה מובהקת על שמירת ה"כלליות , " ועל הימנעות לא רק מכל זיהוי מפלגתי , אלא גם מכל מעורבות בחיים הציבורייםהחברתיים שיש לה משמעות פוליטית כלשהי . ואולם בעשור האחרון של המאה ה20– גברו הקולות גם בתוך תנועת הצופים התובעים את מעורבותה בסוגיות חברתיות בוערות . התנועה פיתחה מסלולי פעולה מיוחדים במגמה לקלוט לשורותיה בני נוער מקרב העולים מחבר המדינות והעולים מאתיופיה . כמו כן הוקם בה מסלול מיוחד של פעילות " ) דרך המשך , ( " המכוונת בוגרי תיכון המוכנים להתנדב לשנת שירות נוספת בפעילות בערי פיתוח , בחוליות חלשות של מערכת החינוך , בסיוע לקיבוץ צעיר ועוד . תנועות הנוער של "ארץ–ישראל העובדת" בשם הזה נקראו תנועות הנוער המקורבות להסתדרות ולמפלגותיה , שמטרתו העיקרית של חינוכן היתה להכשיר את בוגריהן ל"הגשמה" בתנועות הקיבוציות השונות . המחנות העולים ב1924– הצטרף לגימנסיה "הרצליה" בתל–אביב הד"ר ברוך בן–יהודה , מורה ומחנך שהיה לימים מנהלה . כבר בראשית דרכו בגימנסיה הוא ארגן בין התלמידים "ממלכת נוער , " בעלת חוקה ויעדים נועזים משל עצמה , שערכה טיולי תלמידים ברחבי הארץ , טיולים שהביאו אותם לראשונה לפטרה ולפסגת החרמון ; בהשראתו יזמה ב1926– קבוצת תלמידים מ"הרצליה" את הקמתה של תנועת נוער , שהיו בה חוגים מתל–אביב , ירושלים וחיפה והיא נקראה בתחילה "תנועת החוגים . " ב1928– הקימו 17 בוגריה קבוצת עבודה בחדרה – "קבוצת החוגים" – וכעבור שלוש שנים היא הצטרפה אל "הקיבוץ דייגים בקבוצה של תנועת גורדוניה ( 1939 )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|