תנועות הנוער ועיצובה של החברה החדשה

עמוד:320

במבנה ובאופי של הערכים שעליהם חינכו בתנועות השונות . ראשית , יש לציין כי לדגש שהושם על ההגשמה האישית בחיי התיישבות חקלאית קיבוצית , ברוב תנועות הנוער הארצישראליות , היתה משמעות אידיאולוגית מודרנית ביסודה . למושג הבסיסי כל כך של "הגשמה אישית" היתה משמעות של ציווי מחייב – שלא על יסוד דתי . והנה , בדומה לאדם הדתי , מקבל עליו איש ההתיישבות הקיבוצית אורח חיים מחייב , ציוויי התנהגות מסוימים , עול מסוים מכאן והימנעות מהנאות מסוימות מכאן . בעצם היתה כאן התמודדות , בהצלחה חינוכית ניכרת , בתחום משברי ביותר של החינוך החילוני המודרני : הקנייתם של ערכים מחייבים ושל אורח חיים הנובע מהם – אף שערכים אלה אינם בבחינת צו אלוהי , ואף שאין כאן ממסד דתי המקפיד על שמירתם . מקצת הגעגועים , במשפחות ישראליות רבות , לעידן שבו היתה לחינוך התנועתי הצלחה ניכרת נובעים מן החיפוש אחר שיטת חינוך או הנחיה של בני ובנות הדור הצעיר הלא דתי – שיפנימו ערכים ומידות התנהגות מחייבים , על אף העדר סמכות שיכולה לטעון להיותה מייצגת רצון או צו עליון . הדגש הערכי שהודגשה עבודה יצרנית – עבודת כפיים בכלל ועבודת אדמה בפרט – היה בבירור חידוש בתולדות העם היהודי בשנות גלותו , אנטיתזה ציונית לאורח החיים הגלותי , אחד הביטויים המובהקים של הכמיהה היהודית להשתלב בחברה המודרנית . על כן לא מקרה הוא שבחקלאות הישראלית באה לידי ביטוי יכולת מתקדמת של פיתוח מדעי וטכנולוגי , של הפרחת שממות וגם של עיצוב הסדרים חברתיים חדשים ומיוחדים ( הסדרים המגלים כוח חיות גבוה ויכולת הסתגלות לתנאים משתנים . ( החינוך המושתת על עבודה עצמית ועל יגיע כפיים של היחיד , דהיינו , על אי ניצול עבודתו של הזולת – כפי שהתפתח ברוב תנועות הנוער – גם הוא היה חידוש בולט בחיים היהודיים שעוצבו בגלויות השונות : לא עוד מנוצלים כעובדים אצל אחרים , לא עוד מנצלי יגיע כפיהם של אחרים העמלים למען מיעוט של בעלי אמצעים . במובן זה מתחולל עכשיו שינוי דרמתי , היפוך כיוון ונסיגה מוחלטת מן הקו החינוכי שייצגו תנועות הנוער בעבר : כמרבית החברות המודרניות במערב , גם ישראל נשענת על עבודתם של לא–אזרחים במרבית עבודות השירות הבלתי מיומנות ובמרבית העבודות הפיזיות הקשות ( כגון חקלאות , סלילת כבישים ושטיפת כלים במסעדות . ( עקרון השוויון שלפיו האדם העובד במסגרת הקולקטיב הקיבוצי מקבל מן הקולקטיב מענה לצרכיו ( גם הייחודיים ) – לא בתוקף מוצאו המעמדי או הייחוס שלו , ולא בתוקף השכלתו או מומחיותו – היה אף הוא חדש בחיי היהודים , וניזון מתפיסות אידיאולוגיות מודרניות . אף כי ניתן המחנות העולים , ישיבת מרכז התנועה השומר הצעיר , בהפגנה בירושלים ( 2003 ) הצופים , תנועת הנוער הראשונה שקמה בארץ-ישראל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא