תנועות הנוער ועיצובה של החברה החדשה

עמוד:318

תנועות הנוער ועיצובה של החברה החדשה חיים אדלר תנועות הנוער הארצישראליות היו רובן תולדה של תנועות הנוער הציוניות בגולה . אלו נוצרו בארצות מרכז אירופה ומזרחה , כחלק מן ההתעוררות של בני הנעורים בארצות אלו . במרכזה של ההתעוררות עמדה התביעה לזכותו של הנוער לקבוע את גורלו בעצמו ולמתוח ביקורת על חברת המבוגרים . עצם העמדה הבסיסית שמותר לאדם הצעיר להציב שאלות ביקורתיות למבוגר ולא בהכרח לקבל את עמדתו רק כיוון שהעמדה הזאת מייצגת את המסורת – יש בה אלמנט מודרני מובהק , שפעמים רבות נמצא קשור לתהליך החילון . התביעה של בני הדור הצעיר להיות אחראים לגורלם ולקבוע כי מסורת העבר אינה עוד אמת מידה מחייבת ויחידה להם – היה בה שינוי בסיסי באורח החיים היהודי המסורתי . ( ר' גם הערך תנועות נוער יהודיות באירופה במדור תמורות באורחות החיים ( . ייחודן של תנועות הנוער הארצישראליות החילוניות לשלוחות הארצישראליות של תנועות נוער ציוניות אלו היה אופייני אלמנט ייחודי , הנעדר מתולדותיהן של תנועות הנוער האירופיות הכלליות , של ראשית המאה ה : 20– חברי תנועות הנוער הציוניות בארצות אירופה ומנהיגיהן לא חלמו ולא לחמו על כינון חברה ( יהודית ) טובה יותר בארצות מושבם ; הם חלמו וחינכו את חניכיהם על ברכי הרעיון של יצירת חברה יהודית חדשה ומודרנית – הרחק משם , בארץ–ישראל – ולקראת זאת התארגנו והכשירו את עצמם . לניתוק מרחיק הלכת הזה משמעויות רבות : מצד אחד , עזיבת כל מודע וקרוב והגירה לארץ רחוקה ובלתי ידועה הן צעד קשה לכל אדם – ובוודאי למי שגדל במשפחה יהודית חמה ; מן הצד האחר , התרחקות זאת ממקום הולדתם שחררה אותם מן הצורך לחולל מהפכה בחברת מוצאם , והקלה עליהם בניסיון לכונן בארץ–ישראל חברה חדשה ושונה מזו שבה נולדו וגדלו . תנועת הנוער הארצישראלית היתה אנטי–גלותית מבחינת האידיאולוגיה שלה , וקשורה לתנועות של 9 דמה סוציאלית ( שרובן סוציאליסטיות . ( תנועות אלו חתרו אפוא לכינונו של עולם שבו יזכו גם אזרחים בפריפריות החברתיות , ויוצאי השכבות החברתיות החלשות , לדיור ולתזונה הוגנים , לשירותי חינוך טובים ומקדמים ולשירותי בריאות בסיסיים . שירותים והסדרים מעין אלה אמורים וצפויים היו להיות תשתית להשתתפות חברתית ופוליטית של יוצאי קבוצות ושכבות פריפריאליות וחלשות אלו וליצירת עתיד טוב יותר . הבסיס החברתי–הפוליטי להתפתחויות האלה היה התנועה החלוצית–הקיבוצית בארץ . ניתן לומר שכינון התנועה הקיבוצית , שבה היה לבוגרי תנועות הנוער חלק נכבד , אם לא מכריע , נחשב בעיני רבים למהפכה החברתית הלא אלימה החשובה ביותר שהתחוללה במאה ה . 20– חשוב לציין כי המערך החברתי שכוננה , על כל הקשיים והשינויים שהתחוללו בו בשלהי המאה , קיים כבר כמעט מאה שנה , ולמרות המשבר הפוקד חלקים ניכרים ממנו הוא ממשיך לשרוד ולהניב הישגים לא מבוטלים . וכיוון שלתנועה הקיבוצית היה חלק מכריע בעיצוב פני החברה והתרבות הישראליים – בעיקר בתקופה שקדמה לכינון המדינה , מילאו חברי תנועות הנוער ובוגריהן תפקיד מרכזי ובעל משקל ניכר בעיצוב פני החברה כחברה מודרנית , חילונית ומתקדמת מבחינה סוציאלית . אין להבין מדברים אלה כי חברי תנועות הנוער היו יוצאי קבוצות חברתיות פריפריאליות או בניהם ובנותיהם של פרולטרים . נהפוך הוא – רובם של חברי תנועות הנוער , כפי שמלמד המחקר , היו יוצאי משפחות מבוססות מבחינה חברתית וכלכלית , בוגרי בתי ספר תיכוניים או חקלאיים . זה היסוד לכך שתנועות הנוער מילאו תפקיד מרכזי במערך החינוכי של הדור הצעיר בארץ , והיו הכר שעליו צמח חלק ניכר של האליטה החברתית של החברה הישראלית , הן בשנות המאבק שקדמו לכינונה של מדינת ישראל והן בשנים הראשונות לקיומה . דומה שהמרכזיות הזאת אינה נמדדת במספר חברי תנועות הנוער ( אף שאין נתונים מהימנים על כך . ( בכל נקודת זמן רק מיעוט של בני הנוער היהודיים בא"י היו חברי תנועות נוער , ואם עוסקים בשכבות הבוגרות של התנועות , מדובר במיעוט קטן . ואולם , לו ספרו את כל הילדים ובני הנוער שהיו , ולו זמן מה בלבד , חברים בתנועות נוער , ומוסיפים את אלה שאמנם הם עצמם לא היו חברי תנועות נוער , אך אח או אחות שלהם היו חברי תנועת נוער – היה מתברר שרוב גדול של ילדי האומה ומתבגריה היו בטווח ההשפעה הישירה והלא ישירה שלהן . כאמור , לתנועות הנוער היתה השפעה חברתית וחינוכית ניכרת במציאות המיוחדת של החברה הארצישראלית , בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל ובתקופה הראשונה לקיומה של המדינה . הכוח החברתי הניכר של התנועות נבע מכך שהן חרתו על דגלן את היעדים הלאומיים והחברתיים שנתפסו כחשובים ביותר , ותבעו מבוגריהן להגשימם : תנועות הנוער כולן דגלו ברעיון התקומה הלאומית ובמאמצים להעלות לארץ המוני עולים ; הן דגלו רובן בחיי חלוציות ובעיקר בהתיישבות חקלאית קיבוצית ; כל התנועות היו נאמנות לתרבות העברית החדשה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא