עלייתה ושקיעתה של תנועת העבודה הישראלית

עמוד:313

שהתקיימו בשנת 1946 ירדה מפא"י מ 74 % – ל 54 % – בלבד . חרף זאת שמרה מפא"י על ההגמוניה במחנה הפועלי , וזו סייעה בידה להגיע להגמוניה במוסדות היישוב ובתנועה הציונית . דוד בן–גוריון , בכיר מנהיגי מפא"י , היה המנהיג הכמעט בלתימעורער של המאבק להקמת מדינת ישראל , ולא היה ספק , שכאשר תוקם , יעמוד הוא בראשה . מצב זה נשמר גם עם הקמת המדינה . בבחירות הראשונות שהתקיימו במדינת ישראל , בינואר , 1949 זכו שתי המפלגות הציוניות–הסוציאליסטיות העיקריות ( מפא"י ומפ"ם ) ב46– וב19– מנדטים . בידיהן היה רוב מוחלט בכנסת ולא היתה מניעה להקמתה של ממשלה פועלית שתהיה בשליטה מלאה של מפלגות ההסתדרות . השנים הראשונות שאחרי הקמת המדינה אבל , למעשה , נתגלו מיד בסוף מלחמת העצמאות – ובמידת מה גם במהלכה – הבדלים ניכרים בין מפא"י למפ"ם . המחלוקות ביניהן פרצו כמעט בכל תחום , למן הגישה כלפי אופן סיומה של המלחמה , עד לשאלות המשטר במדינה החדשה ועד לאוריינטציה הבינלאומית . בן–גוריון זיהה את העייפות מן המלחמה ששררה באוכלוסייה הישראלית הוותיקה והחדשה וחיפש דרכים לסיימה , אפילו במחיר פשרה . מפ"ם , השמאלית יותר ( וייתכן שהיתה כאן גם השפעה לעמדת הסובייטים שביקשו לערער את האחיזה של המערב במזרח התיכון ולא היו מעוניינים בסיום מהיר של המלחמה , ( תבעה – בניגוד לתדמיתן של מפלגות שמאל בארצות אחרות , הנתפסות כמעדיפות סולידריות בינלאומית על לאומנות מסתגרת – לא לעצור את המלחמה לפני הניצחון המלא . על משמעותו המדויקת של ניצחון היו אמנם חילוקי דעות פנימיים בתוך מפ"ם . הדעות נחלקו בנוגע למה שייעשה אם תיכבש ארץישראל המערבית כולה בידי צה"ל . אנשי השמאל במפ"ם ואנשי 5 השומר הצעיר לשעבר טענו שיש לנצל הזדמנות זו כדי להקים מדינה פלסטינית בשטחים שיועדו לה בהחלטת האו"ם . אנשי אחדות העבודה , שהיו "אקטיביסטים" יותר , התנגדו , לפי מסורתם , לחלוקת הארץ , וחלק ניכר מהמפקדים הבכירים של צה"ל ( ואולי אף רובם ) באו משורותיהם , ביקשו להקים מדינה אחת בכל שטחי ארץ–ישראל . מחלוקת פנימית זו המחישה את העובדה שעל הפער האידיאולוגי בעניין "השאלה הערבית" ו"שלמות הארץ , " ששרר מאז ומעולם בין שני מרכיביה העיקריים של מפ"ם , לא גישרו בפועל שום ניסוחים נפתלים של מצע האיחוד של מפ"ם . לא מפתיע שפער זה היה בין הגורמים שהביאו לפילוגה הסופי של מפ"ם בשנת , 1954 אחרי הפילוג הקודם , בשנת , 1953 שאז פרש ממנה האגף השמאלי , בראשותו של משה סנה , בשל שורה של מחלוקות , שהבולטת בהן נסבה על היחס לברית המועצות על רקע משפטי פראג . פילוגים אלה במפ"ם תרמו להגברת הדומיננטיות של מפא"י בזירה הפוליטית הישראלית . בשלושים שנותיה הראשונות של המדינה עמדה מפא"י משני עברי קו החציון האלקטורלי ושמרה על מצב שאפשר לה לבחור את שותפותיה הקואליציוניות מבין מפלגות הימין או מפלגות השמאל ולהרכיב ממשלה יציבה פחות או יותר . המחלוקת בתנועת הפועלים התבטאה גם בגישה האידיאולוגית אל הסוציאליזם . מפא"י , שחלק ממרכיביה לא היו סוציאליסטים , העדיפה , כבר בתקופת היישוב , את ביסוסה של הכלכלה והרחבת המשק ואת חיזוקם על פני האינטרס המעמדי ועל פני חתירה להקמת חברה המבוססת על חלוקה שוויונית יותר של העושר הלאומי . הקמת המדינה העמיקה את הגישה הזאת אף יותר . מפא"י טענה שצורכי קליטת העולים , שרובם אינם בשלים לקבל את רעיונות הסוציאליזם , וכן הצורך בהבטחת נאמנותם של ה"יסודות" החדשים הלאסוציאליסטיים , ולפעמים האנטי–סוציאליסטיים , שבאו לארץ – מחייבים לבנות כאן כלכלה שתהיה חופשית יותר ויהיה בה מקום נרחב יותר ליוזמה פרטית . דבר זה לא הפריע בכל זאת למנגנון שבשליטת מפא"י להרחיב עוד ועוד את הסקטור הכלכלי הציבורי . מפ"ם ר 7 ' ה ביקשה , לעומת זאת , להתמקד באופן נמרץ יותר בבניין חברה סוציאליסטית , ולנצל את העובדה שהשליטה הפוטנציאלית במדינה היא בידי מפלגות ציוניות–סוציאליסטיות . אחד הביטויים הראשונים להבדלים האלה היה בהחלטתה של הממשלה שבהנהגת מפא"י לבטל את ה"זרמים" בחינוך ( ר' מערכת החינוך והמתח הדתי-חילוני במדור זה ) ולהנהיג "חינוך ממלכתי אחיד , " החלטה שפירושה בפועל היה ביטולו של "זרם העובדים" ההסתדרותי מתוך שמירת מעמדם של הזרמים הדתיים . היה כאן ראשיתו של ויתור על השפעה על צעירים ברוח עקרונות הציונות הסוציאליסטית . ואכן , במרוצת השנים התברר שבקרב צעירים ישראליים גוברת הנטייה אל הימין על הנטייה אל השמאל . בשאלת האוריינטציה הבינלאומית 7 שלה , עם הקמת המדינה , בבן–גוריון ההחלטה להצטרף , במאבק הבין–גושי שפרץ אז בגלוי , אל גוש מדינות המערב , חרף העזרה הרבה שקיבלה מדינת ישראל ההולכת ומוקמת דווקא ממדינות הגוש הסובייטי . הקמת קואליציה שמאלית עם מפ"ם , שעדיין חשה קרבה לגוש המזרחי , היתה מכשילה את ההצטרפות לגוש המערב , שאותה חיפש בן–גוריון בכל הדרכים . אמנם בחוגים רחבים ביישוב , בשנות מלחמת העולם , שבה מילאה ברית המועצות תפקיד מרכזי במאבק בנאצים , ובראשית מלחמת העצמאות , כשהיה הגוש המזרחי כמעט המקור היחיד של נשק למדינת ישראל הנאבקת על קיומה , שרר יחס של אהדה לברית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא