עלייתה ושקיעתה של תנועת העבודה הישראלית

עמוד:311

מפותחות , לא נותר הרבה מרעיון הסולידריות הבינלאומית שנראה בשלהי המאה ה19– ובראשית המאה ה20– כבלתי נפרד מן הסוציאליזם . המאבק נגד מעורבותה של ארצות הברית במלחמת וייטנאם נשען בעיקרו על צעירים בני מעמדות הביניים . ומנגד , קבוצות מאורגנות של פועלים מהאיגודים המקצועיים השתתפו לא אחת בפרעות שפרעה המשטרה במפגינים נגד המלחמה . בארצות כבריטניה , ולא רק בה , כבר קשה הבדלים במדיניות החוץ בין ממשלות "ימניות" לבין ממשלות "שמאליות . " כיבוש ההגמוניה ב"יישוב" בידי המחנה הסוציאליסטי הנסיבות המיוחדות ששררו בישראל ( ולפני כן ביישוב העברי בתקופת המנדט ) הביאו לידי כך שהארץ היתה מחלוצי ניתוק הזהות בין מעמד הפועלים לבין השמאל , גם במובנו האידיאולוגי , אבל לרוב גם במובנו החברתי . בשנים שלפני הקמת המדינה התמקדו מפלגות השמאל , שבין תאריו הנלווים היה התואר חל'צי , במפעל הציוני של הקמת הבית הלאומי וביסוסו , ובמאמץ הקמתה של תשתית כלכלית לעצמאות מדינית . קודם ליציאה למאבק על שינוי פני החברה ועל תנאי קיומו ורווחתו של מעמד הפועלים , נאמר , יש צורך להקים חברה שטרם הוקמה וליצור מעמד פועלים שעדיין איננו . הייררכיה זו היתה מובנית בעצם המושג המשולב "ציונות סוציאליסטית . " בתנאים אלה היתה המחשבה השמאלית ביסודה זו : כיוון שהיישוב היהודי מקים את עצמו לגמרי מחדש , ראוי שהחברה שהוא מקים תתבסס על יסודות שוויוניים יותר ותיבנה כ"חברת מופת , " חברה חדשה במובן המעיןסוציאליסטי שהיה מקובל אז באירופה . המפלגות הציוניותהסוציאליסטיות בארץ–ישראל אמנם השתתפו במסגרת " ההסתדרות" ואיגודה המקצועי במאבקים להטבת תנאי חייהם של הפועלים , אבל מלכתחילה ניתנה עדיפות לעצם בניין הבית הלאומי על פני המאמץ להשתתתו על יסודות לא קפיטליסטיים , ובוודאי על פני המחשבה שיש לבססו על יסודות סוציאליסטיים . מפלגת שמאל אופיינית כמו "השומר הצעיר , " שעיקר כוחה היה בשנותיה הראשונות בקיבוצים – שנתפסו גם כאמצעי לבנות תשתית כלכלית ל"מדינה בדרך" וגם כדגם של החברה הסוציאליסטית השוויונית – פיתחה אידיאולוגיה ועידת היסוד של הסתדרות העובדים . ( 1920 ) המפלגות הציוניות-סוציאליסטיות אמנם פעלו , במסגרת "ההסתדרות , " להטבת תנאי חייהם של הפועלים , אבל עדיפות ניתנה לבניין הבית הלאומי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא