השואה בשיח הישראלי – מבט אחד

עמוד:305

לה לא היו מקוריות . כבר בשנת 1942 כתבו סופרים ועיתונאים יהודים רדיקלים שסלדו מן היישוב על "רוח שטירמר" שאחזה בו ועל "יישובנאצים" ו"נאציוניזמוס , " ופקידים בריטיים למדו ממלשין יהודי שהפלמ"ח הוא "הSS– של ה'הגנה . "' היסטוריונים ישראלים הצטרפו למגמה זו בקיץ , 1982 כאשר ישראל גוטמן שבת שביתת–שבת בכניסה ליד–ושם במחאה נגד המלחמה בלבנון . בחירת המקום היתה סמלית וההשוואה היתה יותר ממרומזת . השפה שנקט משה צימרמן כדי לתקוף את המתיישבים ביהודה ושומרון , כשכינה את בני הנוער שם 'היטלר יוגנד' והשווה את התנ"ך למיין קמפף ( ריאיון לרשת המקומונים של ידיעות אחרונות , 28 באפריל , ( 1995 היתה עוד ציון דרך בהתקרבות לאנלוגיה בין עמדותיה של ישראל כלפי הפלסטינים ובין רדיפת הנאצים את היהודים . אילן פפה כורך בנשימה אחת את הכחשת השואה עם מה שהוא מכנה בשם "הכחשת הנכבה" ( ריאיון לידיעות אחרונות , 27 באוגוסט . ( 1993 הוא מרחיק לכת וטוען שהפלסטינים , כמו היהודים , הם קורבנותיה של השואה באירופה . יחסו השוויוניכביכול מבזה את השואה מעצם השוואתה לקומץ מעשי הזוועה שנעשו על ידי שני הצדדים במהלך הלחימה ההדדית בארץישראל בשנת 1948 ולאחריה , וכך הוא קרוב מאוד להכחשת השואה . אילן גור–זאב מגדיר את הטענה הציונית בדבר ייחודה של השואה כ'לא–מוסרית , ' מכיוון שלדעתו היא מכחישה שואות ורציחות של עמים אחרים ( בעיקר הפלסטינים . ( חרף ההבדלים ביניהם , גור–זאב מצטרף לעמדתו של פפה בניסיונו להראות כיצד היהודים העבירו אל הפלסטינים את מה שהנאצים עשו להם . מאחורי טענות כאלו ניצב ניסיון לטעון שהעולם – אשר בעקבות השואה "שלל מן הפלסטינים את מולדתם" כדי לפצות את היהודים על סבלם – צריך לתקן את שגיאתו ההיסטורית ואת העוול שגרמה . הדיון על השואה מושפע לא רק מהתמשכותו של הסכסוך היהודי–ערבי , אלא גם מהתפתחויות פנימיות בחברה הישראלית , שעברה בדור האחרון תהליכי הפרטה מואצים בכל תחומי החיים . בתוך התהליכים המקיפים האלה , גם השואה והנצחתה עברו תהליך של הפרטה . בעבר נתפסה השואה כטרגדיה הלאומית של העם היהודי , וכך צוינה עשרות בשנים . בשנים האחרונות , נוטים להדגיש ולהבליט את הזהות , הקורבן והסבל של הפרט בהנצחתה של השואה ובהוראתה , ודוחקים את האובדן הקולקטיבי . הסיסמה המובילה היא "לכל איש יש שם . " בעבר עמדו במוקד ההתייחסות לשואה הקורבנות וחוויות הקורבן . כיום , הניצולים וחוויית ההישרדות , או תביעות היורשים של הרכוש היהודי שנגזל , הם אלה שעומדים במרכזו של העניין הציבורי בשואה . ראשיתו של התהליך בימים שלאחר מלחמת יום הכיפורים , כאשר הזעזוע האישי שעברו לוחמים רבים , והטראומה הקולקטיבית של החברה כולה , עוררו תחושות חדשות של הזדהות עם קורבנות השואה ועם ניצוליה והתבטאויות בנוסח " עכשיו אני מבין מה עבר עליהם 'שם . "' הרדוקציה של השואה למישור החווייתי ולסבל של היחיד היתה שלב ראשון בתהליך הפרטתה וגם בהתייחסות ההשוואתית אליה , שאכן נראית מובנת ברמה המופרטת . סבל של יחיד הוא סבל בכל מצב ובכל מקום , אך אין בו דמיון לשואה או תרומה להבנתה . השואה לא היתה רק סבלם של יחידים ( גם אחרים סבלו וסובלים במלחמות וברדיפות ) אלא בעיקר השמדתה של תרבות וניסיון להשמדתו המוחלטת של עם לאחר שהוקע והוצא אל מחוץ למין האנושי – ולכך אין מקבילה ותקדים . ההתדלדלות הרעיונית של הציונות החילונית בדור האחרון , והספקות הגוברים בצדקת דרכה אם מלכתחילה ואם מאז " הכיבוש , " עשו את השואה לעוגן הצלה חינוכי וחווייתי והקנו לה מעמד מרכזי וחסר–תקדים בהוויה הישראלית העכשווית . יש להצטער על כך שאת המסר החינוכי ואת עוצמת החוויה מעניקה החברה הישראלית לדור הצעיר שלה דרך " מסעות שורשים " אל גיא ההריגה . אין מקום לזלזל בהכרת חשיבותם של הוראת השואה והחדרתה לתודעה , ושל החשיבות בהכרת העולם היהודי שקדם לה וחרב בה , אבל צריך לעשות זאת " כאן " ולא " שם . " היו שחשבו לתומם שהשורשים האלה נגדעו כבר לפני השואה כדי לטעת את העם היהודי בארץ–ישראל . בחלומות הגרועים ביותר לא ניתן היה אחרי המלחמה והשואה לשער את מראה הישראלים הרודפים אחר דרכון פולני , ואת גרמניה חוזרת להיות ארץ יעד למהגרים יהודים ממזרח אירופה . לקריאה נוספת : יוסף גרודז'ינסקי , חומר אנושי טוב , אור יהודה . 1998 עדית זרטל , זהבם של היהודים , תל–אביב . 1996 עדית זרטל , האומה והמוות : היסטוריה , זיכרון , פוליטיקה , תל–אביב . 2002 דן מכמן , 'חקר הציונות לנוכח השואה : בעיות , פולמוסים ומונחי יסוד , ' בתוך : יחיעם ויץ ( עורך , ( בין חזון לרוויזיה , ירושלים , 1996 עמ' . 169-145 אברהם פוקס , קראתי ואין עונה , ירושלים . 1981 דינה פורת , הנהגה במלכוד , תל–אביב . 1986 טוביה פרילינג , חץ בערפל : דוד בן–גוריון , הנהגת היישוב ונסיונות הצלה בשואה , א-ב , שדה–בוקר . 1998 משה צוקרמן , 'של מי הבעלות על הזיכרון , ' זמנים , 55 ( חורף . ( 1996 תום שגב , המיליון השביעי , ירושלים . 1992

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא