המקרא בחינוך הישראלי הכללי

עמוד:297

נושאים ( נושאי גג לכיתות ז - ' י' ונושאי חתך לכיתות י"אי"ב . ( בהשפעת המלצות ועדת שנהר מדגישה התוכנית הזאת את הכרת חשיבותו של המקרא בהתפתחות התרבות היהודית , הישראלית והכללית , ופירושו של דבר להכיר את השפעת המקרא על עיצוב הזהות היהודית והישראלית ועל הדתות המונותיאיסטיות האחרות ותרבותן . כמו כן ממליצה התוכנית להכיר את דרכי העיצוב של מוטיבים ומסרים מקראיים בתחומים שונים כגון קולנוע , ספרות ואמנות ולהנהיג שיטות הוראה בין–תחומית ורב–תחומית . ההנחות של כותבי התוכנית הן ברוח מחקר המקרא ולכן בחירת הטקסטים הנלמדים מאפשרת , למשל , הכרה של ריבוי הדעות שבמקרא , ריבוי שמקורו בכתיבה של חוגים ספרותיים שונים בתקופות שונות , כמו למשל : חוקים שאינם עולים בקנה אחד זה עם זה , ותיאורים היסטוריים שונים של אותה תקופה . התוכנית מאפשרת בחירה מגוונת של נושאי חתך , וכך המורים יכולים ללמד את מה שמתאים להם או לתלמידיהם . כותבי התוכנית אף נתנו ביטוי מפורש לחשיבות הלימוד בעל פה , כל זאת כדי להעשיר את העולם הלשוני והאסוציאטיבי של הלומדים . אי אפשר למנות כאן את כל חידושי התוכנית , אך ספק גדול אם יש בכוחה של תוכנית כלשהי , שלא נלווים אליה ההכרה בצורך להגדיל את זמן הלימוד ואת המשאבים הקשורים בהכשרת המורים , לשנות את מקומו של המקרא בחינוך הישראלי . יתרה מזו , בינתיים היה פיחות נוסף בשעות הלימוד . האוטונומיה שניתנה למנהלי בתי הספר גרמה שגם בחטיבת הביניים לומדים תנ"ך רק שעתיים בשבוע . ואם לא די בכך , קשיי ההוראה גברו , כי לפי חוק החינוך המיוחד , מכילות הכיתות העמוסות ( כ40– תלמידים בכיתה ) גם את מי שלומדים בחינוך המיוחד , ולפיכך כמות החומר הנלמד הצטמצמה , והתוצאה היא שאף כי תוכנית תשס"ג נתונה רק בשלבי הפנמתה , כבר דנים בצמצום החומר הכלול בה . בקרב חוקרים ומחנכים , שעניינם במעמדו של המקרא בחינוך ובתודעה החברתית–התרבותית הכללית , נשמעים בעת האחרונה ביטויי דאגה לנוכח שחיקת מעמדו של המקרא , שנתפס כאבן–פינה לתרבות היהודית וכספרות שעיצבה את המיתוס הלאומי שלנו . הוראת המקרא כיום אינה מגשימה אף לא אחת מן המטרות שתלו בה . לא זו בלבד שאין היא משיגה את המטרה הלאומית , אינה מעשירה את הלשון , אינה מקרבת אל המורשת התרבותית היהודית ואינה מנחילה ערכי מוסר , היא אף אינה מנחילה ידע מינימלי של הנרטיב המקראי . על רקע זה גוברת התביעה להעמיד את הכלים הדרושים ולמצוא את הדרכים המתאימות להוראת המקרא ולקירובו אל התלמידים , כדי שישוב לתפוס את מקומו הראוי כספרות המכוננת של התרבות היהודית לדורותיה . לקריאה נוספת : אדר צ , ' הערכים החינוכיים של התנ"ך , ירושלים-תל–אביב , תשכ"ז . אלבוים–דרור ר , ' החינוך העברי בארץ–ישראל , כרך ראשון : , 1914 -1854 ירושלים , תשמ"ו . 1986 אמית י , ' "הוראת מקרא בחינוך הכללי – עיון בתכניות לימודים , " ערכים ומטרות בתכניות הלימודים בישראל ( ערכו : ע' הופמן וי' שנל , ( אבן–יהודה , , 2002 עמ' . 264-239 גויטיין ש"ד , הוראת התנ"ך , תל–אביב , . 1957 זוטא ח"א , דרכי הלמוד בתנ"ך , ירושלים , תרצ"ה . יונאי י , ' מקרא בחינוך הממלכתי ( סדרת תעודה , ( ירושלים , תשנ"ז . 1996 מוסינזון ב"צ , "התנ"כ בבית הספר , " החינוך , א ( תר"ע , ( עמ' . 119-110 , 32-23 סימון א , ' "מעמד המקרא בחברה הישראלית : ממדרש לאומי לפשט קיומי , " בקש שלום ורדפהו – שאלות השעה באור המקרא , המקרא באור שאלות השעה ( יהדות כאן ועכשיו , ( תל–אביב , , 2002 עמ' . 44-21 [ הדפסה ראשונה של מאמר זה : יריעות : מסה , בשנת 1994 פרסמה ועדה לבדיקת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי בראשות פרופ' עליזה שנהר ( בתמונה ) דו"ח שבו הדגישה את הצורך בגישה פלורליסטית והומניסטית ללימודי היהדות והגישה שורת המלצות . כל שרי החינוך שכיהנו מאז אימצו את הדו"ח אך מעט נעשה למימושו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא