|
עמוד:275
מהאוניברסיטה העברית פיתחה את האקסלון , תרופה לטיפול במחלת אלצהיימר , שהיקף מכירותיה השנתי ב2004– היה 420 מיליון דולר . דוקסיל , תרופה לטיפול בסרטן השחלות , שפיתח יחזקאל ברנהורץ מהאוניברסיטה העברית , נמכרה בעולם בשנת 2003 בסכום של 250 מיליון דולר . מוסה יודים מהטכניון פיתח את תרופת הראסאגילן למחלת פארקינסון , שאושרה לשימוש בארה " ב בשנת . 2004 בישראל פותחו לראשונה גם כמה התקנים ומכשירים רפואיים חשובים . בין אלה נכללים מכשירי ניתוח הפועלים בעזרת לייזר , מצלמת וידיאו זעירה המשמשת לצילום דרכי העיכול , ועוזרת לגילוי גידולים סרטניים והפרעות עיכול , וכמו כן תומכים ( סטנטים ) לטיפול במחלות עורקים . לישראל מוניטין רבים בחינוך רפואי , וזאת הודות לשינויים המופלגים שעשה בתחום הזה משה פריבס מאוניברסיטת בןגוריון . בתוכנית ההוראה שפיתח , ושאומצה גם בבתי ספר לרפואה רבים בארצות חוץ , הסטודנטים מטפלים בחולים כבר מהיום הראשון ללימודיהם , במטרה לחנך רופאים קהילתיים לשירות הכלל . מדע וביטחון ריבוי המדענים והמהנדסים בתחומים השונים אפשר הקמת תעשייה ביטחונית , המבוססת במידה רבה על פיתוחים עצמאיים . מן הצד האחר , המחקר המשרת את התעשייה הביטחונית מסייע לפיתוח מדעי לצרכים אזרחיים . חיל המדע שהקימו אהרן קציר , ארנסט דוד ברגמן ויוחנן רטנר , איש הטכניון שהיה גם אלוף בצה"ל , בברכתו של דוד בן–גוריון , נעשה לימים לרשות לפיתוח אמצעי לחימה ( רפא"ל . ( למחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי הנערך בגוף הזה , וכן בחברות רבות אחרות , כגון התעשייה האווירית , תרומה מכרעת לביטחון המדינה והוא תורם רבות גם למו"פ האזרחי . בעקבות מלחמות 1967 ו1973– פיתחו מדענים ומהנדסים ישראליים , בין השאר , טילים משוכללים וכלי מלחמה אחרים הנחשבים מן הטובים בעולם . הישגים חשובים הושגו גם בתחומי הלוחמה האווירית האלקטרונית . כל הפיתוחים הללו נעשו מתוך שיתוף פעולה עם צה"ל , ומקצתם מבוססים על לימוד מעמיק של ציוד לוחמה ששימש מדינות אויב . לצד חשיבותם הביטחונית נודעה להם משמעות כלכלית רבה , וערך היצוא השנתי שלהם מגיע למיליארדי דולרים . לידע שנרכש בתעשיות הביטחוניות השלכות על פיתוחים למטרות אזרחיות , ומומחים הפורשים מתעשיות אלה נמנים עם מקימי תעשיות עתירות מדע רבות אחרות . בתחום הטילים הושגה בישראל התקדמות רבה . ב1961– שוגר " שביט , " 2 רקטת המחקר הישראלית הראשונה . ב1983– הוקמה הסוכנות הישראלית לחקר החלל ומשנת 1988 שוגרו למסלול הקפה סביב כדור הארץ באמצעות טילים שיוצרו בארץ שלושה לוויינים ישראליים . לוויין התקשורת הישראלי " עמוס " 1 נכנס למסלולו ב , 1996– והוא מציע שירותי תקשורת לאזור המזרח התיכון ואירופה , וב2003– שוגר " עמוס , " 2 לוויין נוסף מסדרה זו . כהגנה בפני תקיפה בטילי קרקע-קרקע פיתחה ישראל מערכת טיל–נגד–טילים , המכונה " חץ , " שנועדה להשמיד טילי תקיפה בסטרטוספירה , בגובה 40-20 ק " מ . ניסויים ראשונים של השמדת טיל באוויר על ידי מערכת זו הוכתרו בהצלחה . תעשייה עתירת ידע בעשורים הראשונים לקיום המדינה התבסס רוב הייצור והייצוא על תוצרת חקלאית ( בעיקר הדרים ) ועל תוצרים של מפעלים המבוססים בעיקר על עבודת כפיים כטקסטיל ויהלומים מעובדים . לקראת סוף המאה ה20– גדל והלך בקצב מהיר הייצור עתיר הידע . כיום מצויים בישראל מפעלים מצליחים בתחומי האלקטרוניקה והאלקטרואופטיקה שמוצריהם כוללים מכשור מתוחכם לשימושים רפואיים כגון מכשירי טומוגרפיה ורפואה ממוחשבת , הדמיית תהודה מגנטית , ממוגרפיה ורפואה גרעינית וכן מכשירי לייזר לניתוחים ; לשימושים צבאיים – מערכות כינון ובקרת אש לטנקים ולתותחים , מערכות לראיית לילה ולתעשיות ולשימושים אזרחיים : מערכות תקשורת , מערכות ניטור , טכנולוגיות אינפרה–אדום ומכשור ממוחשב לתעשיית הדפוס והגרפיקה , ושבב הזיכרון הנייד , ה . on-key Disk- – כמו כן היתה פריצה רבת רושם של תעשיית התוכנה הישראלית לשוק העולמי . תעשייה זו כמעט אינה צורכת דלק וחומרי גלם שאינם בנמצא בישראל , ותשומת המים בה זעומה , אינה דורשת השקעות עתק שלא לפי יכולתה של המדינה , והערך המוסף שלה עצום ; ההשקעה היחידה כמעט היא הידע , היוזמה והכישרון של אנשיה . בצד כל אלה הולכת ומתפתחת התעשייה הביוטכנולוגית , המבוססת על הידע החדיש שנרכש בתחומי הביולוגיה וההנדסה הגנטית . תעשייה זו , שבשנת 2002 כללה כ150– מפעלים ובהם 3 , 900 עובדים , עוסקת בייצור של מוצרים לאבחון רפואי מתקדם ושל תרופות חדשניות שאחדות מהן הוזכרו בפרק הדן במדעי הרפואה . לפי נתונים של הקרן הלאומית למדע של ארה " ב שנתפרסמו לאחרונה , ישראל ואירלנד תופסות מקום ראשון כיצואניות של מוצרי טכנולוגיה עילית בשוק הגלובלי . לזכות ישראל עומדים לא רק המספר הגדול של מדענים ומהנדסים ,
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|