|
עמוד:273
ויעיל של חידושי המדע הודות לאופיו היישומי של המחקר החקלאי , רמתם המקצועית הגבוהה של החקלאים , כושר ההמצאה והיזמות שלהם והקשר האמיץ בינם לבין העוסקים במחקר . כל אלה הקנו במהלך השנים מוניטין בינלאומי לישראל והם משמשים מקור לאספקת מזון ולקשרי שיתוף בינלאומיים , ובמקרים רבים עם מדינות שרשמית לא הודו בקיום קשרים עם ישראל . אחדים מהחידושים הישראליים הראויים לציון בחקלאות הם אלה : פיתוח זנים חדשים של גידולים חקלאיים הן בשיטות השבחה מקובלות והן בשיטות הכלאה מתוחכמות ובהנדסה גנטית ( כולל עגבניות כדוגמת "דניאלה" ו"גבריאלה , " שהן בעלות חיי מדף ארוכים ביותר ועל כן הן מתאימות לייצוא למרחקים , אבל זרעיהן תקפים לשימוש לדור אחד בלבד כדי למנוע אפשרות של העתקת טכנולוגיות הייצור שלהן ;( שימוש בטכניקה של ריבוי צמחים בתרביות רקמה לקבלת זנים עמידים בפני נגיפים , ועוד . אברהם חיים הלוי מהאוניברסיטה העברית , מומחה בינלאומי בחקר פרחי הנוי והפריחה , ובייחוד בהשפעת הורמונים צמחיים על הזדקנות הפרחים והארכת חיי האגרטל שלהם , פיתח מיני פרחים רבים , ובהם אלה שמקורם בצמחי בר , ותרם רבות לביסוסו הכלכלי של ענף ייצוא הפרחים מישראל . יצחק ואהל מאוניברסיטת תל–אביב , מאבות הפיטופתולוגיה בישראל , תרם להגברת העמידות של יבולים בעולם השלישי , ועבודתו אפשרה הקמת מאגר גנטי של דגני בר , המשמש מקור להשבחה של תבואות בארצות רבות . אילן חת מהאוניברסיטה העברית תרם תרומה ייחודית למדע ולחקלאות בתחום ההדברה הביולוגית של מחלות צמחים . הוא פיתח דרכים לשימוש בפטריות להדברת פטריות מזיקות , וכך סייע להפחתת השימוש בחומרי הדברה כימיים , שהיא יעד מרכזי בחקלאות המודרנית ובשמירה על איכות הסביבה בעולם . ישראל , הדלה במים , נודעה בעולם בזכות הדרגה הגבוהה של פיתוח וניצול מקורותיה ובייחוד מי התהום . דוגמה בולטת היא שיטות ההשקיה המהפכניות כגון הטפטפות והבקרה הממוחשבת . מראשית שנות ה70– ועד ראשית שנות ה90– הוכפלה בארץ התוצרת החקלאית המופקת מכמות שווה של מים , בין היתר , הודות ליישומן של שיטות אלו , אך גם הודות לפיתוח זנים חסכניים במים ואיתור גידולים עמידים יחסית למליחות , שניתן להשקותם במים מליחים . בתחום ההידרולוגיה המדעית של מי התהום נודעו בייחוד גדעון דגן מאוניברסיטת תל–אביב , זוכה פרס סטוקהולם היוקרתי במדעי המים , שייסד בסיס לשדה חדש בהידרוגיאולוגיה ותרם רבות לאפיון אקוויפרים הטרוגניים ולחיזוי הזרימה ותנועת מזהמים , ויעקב בר מהטכניון , בעל פרסים בינלאומיים , שפיתח שיטות מתמטיות ומודלים של זרימה והסעת חומרים מסיסים במדיה נקבובית , כתב ספרים רבים ובנה מערכות הוראה הנפוצות ברחבי העולם . הישג ישראלי אחר ראוי לציון הוא השיטה החדשנית של טיהור שפכים בהיקף גדול באמצעות חלחולם לתת–הקרקע ומעברם באקוויפרים , וניצולם אחר כך להשקיה חקלאית , בקנה מידה חסר תקדים . התפתחות הרפואה שאול אדלר , שהתפרסם בעולם עוד טרם עלייתו לארץ ב1924– כמומחה למחלות טרופיות , ישראל יעקב קליגלר , מייסד המחלקה לבקטריולוגיה והיגיינה באוניברסיטה העברית , וגדעון מר חקרו את המחלות שהציקו לתושבי הארץ ולמשק הבקר שלהם בראשית תקופת ההתיישבות בה , ובהן מלריה , לישמניה " ) שושנת יריחו ( " ובילהרציה . מחלות אלו הודברו בארץ , במידה ניכרת בזכותם , כמעט לחלוטין . בשנים שלאחר מכן הגישו מומחים ישראליים סיוע חשוב למלחמה במחלות אלו לארצות רבות בעולם , בעיקר באפריקה ובאסיה הטרופית . חוקרי רפואה חשובים אחרים היו ברנהרד צונדק , גינקולוג שנודע בעולם עוד טרם בואו לארץ בזכות מחקריו בתחום יצחק וולקני ( וילקנסקי ) החל כבר בשנת 1909 לערוך ניסויים חקלאיים בבן-שמן . בשנת 1921 היה ממייסדי תחנת הניסיונות החקלאית שהיתה לימים ל"מכון וולקני"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|