תרבות בתקופת "היישוב"

עמוד:254

הפילהרמונית ) שהוקמה בשנת 1936 בידי הכנר בעל השם העולמי ברוניסלב הוברמן , שהצליח למשוך אליה מוזיקאים מבצעים יהודיים בולטים שנפלטו מהתזמורות החשובות בגרמניה ההיטלראית . על הקונצרט הראשון שלה ניצח ארטורו טוסקניני , מבכירי המנצחים בעולם , והיא זכתה מיד עם הקמתה להצלחה ניכרת , רכשה לה שם בעולם , גייסה אלפי מנויים לקונצרטים שלה וכבר בשנותיה הראשונות הביא הביקוש הגדול לידי כך שהיתה חוזרת על כל קונצרט פעמים אחדות בתל–אביב ועוד לפחות פעם אחת בירושלים ופעם אחת בחיפה והאולמות היו מלאים תמיד . לעתים היתה יוצאת לסיבובי קונצרטים בארצות שכנות כמצרים ולבנון . מבין נגני התזמורת , ונגנים אחרים שהיו פעילים בארץ , הוקמו אנסמבלים של מוזיקה קאמרית , והם עבדו בצוותא בקביעות , והופיעו בקונצרטים לא רק במרכזים העירוניים הגדולים כי אם גם ביישובי הפריפריה , ובעיקר בקיבוצים , שחבריהם היו , כאמור , צרכנים נלהבים למגוון רחב של פעולות תרבות . כמו כן פעלו בארץ גם תזמורות קאמריות , של מקצוענים ושל חובבים , שהוקמו אד הוק או שניסו לפעול בקביעות והופיעו במקומות שונים בארץ . נוסף על כך נערכו קונצרטים מעל גבי תקליטים מל 3 וים בהרצאות הסברה של מומחים , והתופעה של "חוגים מוזיקליים" להאזנה בצוותא נפוצה בבתי ספר ובתנועות הנוער והודות לה חונכו דורות חדשים של מאזינים . הקמת תחנת הרדיו של "קול ירושלים" בשנת 1936 תרמה גם היא להרחבת תפוצתה של המוזיקה הקלאסית , אם כי רק בהדרגה , שכן מספר מקלטי הרדיו בארץ עדיין היה מוגבל ורבים ידם לא השיגה לקנותם . יחד עם כך סיפק "קול ירושלים" גם את הצורך התרבותי של אותם חלקים מן היישוב ( שאז עדיין היו במיעוט ) שהתרגלו להאזין למוזיקה ערבית–מזרחית שהרדיו , על להקותיו היהודיות והערביות , היה מרבה להשמיע . מכל מקום , תחום המוזיקה , גם בשל האוניברסליות שלו וגם בשל היותו זמין לעולים חדשים שטרם השתלטו על השפה העברית , נעשה לתחום הצריכה התרבותית התוסס ביותר בשנות היישוב . הוצאות ספרים . לספרים , שלא כיצירות מוזיקליות , יש תוכן מילולי , המסוגל לבטא רעיונות ולסייע בהפצת אידיאולוגיות . יתר על כן , ההוצאה לאור של ספרים חדשים בשפה העברית נחשבה חלק מרכזי בתהליך התחייה של הלשון שנתקבל כתהליך המרכזי של תחיית האומה העברית . ואכן , כבר בראשית המאה ה , 20– כשהיישוב החדש היה עדיין בחיתוליו ומספר קוראי עברית עדיין היה מצומצם , החלו להופיע בארץ ספרים עבריים , וקמו הוצאות הספרים הראשונות , אבל עיקר המו"לות העברית עדיין נעשה במרכזי תרבות יהודיים באירופה , כגון אודסה , ורשה ואפילו ברלין . עם חידוש העלייה , אחרי מלחמת העולם הראשונה , הוקמו בארץ הוצאות ספרים חדשות , וכמה מהוצאות הספרים העבריים הגדולות שפעלו באירופה , כגון "" אמנות , " "שטיבל , " "מצפה" ו"דביר , " העבירו את מרכזן לארץ . בארץ החלו להופיע בקביעות ספרי מקור ובעיקר ספרים מתורגמים מן הספרות האירופית והאמריקנית של הדורות האחרונים . גדל בארץ דור צעיר שהכיר את הקלאסיקה הספרותית העולמית מתוך תרגומיה לעברית . לרבים מהם , שהעברית היתה שפת אמם , היה אך טבעי לקרוא את ספרות העולם בעברית . ואין ספק שהיה בכך סימן ברור לחיוניותה של התרבות העברית הנוצרת בארץ שניתן להגיע באמצעותה אל מיטב נכסי הרוח של העולם . מספר הוצאות הספרים הפעילות בארץ הגיע כבר בשנת 1926 ל23– ועלה ליותר מ35– ערב הקמת המדינה . גם מספר הכותרים שנדפסו גדל בתנופה מרשימה : מ4– בשנת 1908 ל45– בשנת , 1920 ול635– בשנת . 1932 תפוצתם הממוצעת של הספרים שנדפסו אז בארץ לא נפלה הרבה מהתפוצה הממוצעת של ספר במדינת ישראל , שמספר תושביה מגיע עד פי עשרה ממספר תושבי הארץ היהודיים בשיאו של היישוב , וכל אלה לבד ממספר גדול של ספרי לימוד וגם ספרים וחוברות של ספרות לא–קאנונית " ) בלשים , " "רומנים זעירים" ודומיהם . ( התפתחותן של הוצאות הספרים הביאה לתפוצה רחבה של ספריות השאלה , שפעלו ליד בתי ספר וליד מועצות עירוניות , והיו גם ספריות פרטיות רבות . כמעט לא היה יישוב יהודי בארץ שלא היתה בו ספריית השאלה . מספר הספריות בהתיישבות העובדת לבדה עלה על . 250 ברבות מהספריות , בעיקר באלה שהיו שייכות להסתדרות העובדים , היו גם חדרי עיון . בצד הספריות העבריות הוקמו בשנות ה30– ספריות פרטיות להשאלת ספרים לועזיים , וכמה מהן זכו לשגשוג . כתבי עת ספרותיים . עיתונים וכתבי עת עבריים החלו להופיע בארץ כבר במחצית השנייה של המאה ה . 19– העלייה השנייה הביאה עמה את התופעה של הקמת כתבי עת פוליטיים–אידיאולוגיים . רובם הקדישו בעמודיהם מקום למדורים ספרותיים . ההרגל הזה עבר גם לעיתונות היומית העברית המודרנית , שהחלה להופיע בשנות ה . 20– באותו זמן , אחרי שרבים מהסופרים העבריים שהיו פעילים עד מלחמת העולם הראשונה במרכזים באודסה , ורשה וברלין עלו לארץ , נעשתה הארץ למרכז הספרותי העברי העיקרי . החלו להופיע כאן כתבי עת המוקדשים בעיקרם לספרות , תחילה כביטאונים של זרמים ספרותיים או קבוצות סופרים , ולאחר מכן גם ככתבי עת פתוחים למגוון רחב של סופרים וגישות ספרותיות . רשימת כתבי העת הספרותיים והחברתיים שהופיעו בארץ , בקביעות או לעתים מזומנות , בחמישים השנים שלפני הקמת מדינת ישראל כוללת יותר מ700– שמות . רובם המכריע פרסומים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא