תרבות בתקופת "היישוב"

עמוד:253

המושל הבריטי הראשון של מחוז ירושלים , רונלד סטורס , היה פתוח לערכים תרבותיים–אסתטיים . הוא היה האחראי לתקנה שחייבה בנייה באבן בירושלים , או לפחות ציפוי באבן של הקירות החיצונים , והוא שעודד הקמת בית ספר למוזיקה בירושלים וייסוד מסגרות לפעילות מוזיקלית קאמרית . כבר בתקופת העלייה הראשונה , במושבות ה ? ר 2 ן , נחשבה הנגינה בפסנתר לעידון ראוי לבנות האיכרים העשירים . עניין זה היה חלק מהתרבות הצרפתית , ששימשה דגם חיקוי במושבות האלה . לפרסום מיוחד זכתה ה"אורקסטרה" של ראשון–לציון שהוקמה בשלהי המאה ה . 19– במושבות אחרות התרכזו חיי המוזיקה בעיקר בשירה עממית ופה ושם במקהלה . עם ייסודה של תל–אביב עברה ההגמוניה של חיי המוזיקה לעיר הזאת , ובה נוסד בשנת 1910 הקונסרבטוריון הראשון . מוריו , שרבים מהם הובאו במיוחד מרוסיה ללמד בו , היו הגרעין הראשון של המוזיקאים המבצעים בארץ והם היו מופיעים מדי פעם בפעם בהרכבים שונים . כעבור שנים אחדות כבר היו בארץ שני קונסרבטוריונים בתל–אביב , ואחד בירושלים , וכמה מתלמידיהם עשו להם במרוצת השנים שם בעולם . בשנות ה20– נעשו כמה ניסיונות לא מוצלחים להקים בארץ תזמורות סימפוניות . בשנת 1923 הוקמה גם אופרה בניצוחו של המנצח גולינקין שבא מרוסיה . בשנותיה הראשונות קיימה האופרה עשרות הצגות ונכחו בהן רבבות צופים , אבל עד סוף שנות ה20– דעכה פעילותה , ורק בשנות ה40– החלה לפעול בארץ אופרה שפעילותה היתה פחות או יותר סדירה . לעומת זאת הוקמו בתל–אביב ובירושלים אגודות למוזיקה קאמרית , שגבו מחבריהן דמי חבר והצליחו לכסות את הוצאותיהן מתשלומים אלה וממכירת כרטיסים . הקהל בתנועה הקיבוצית התגלה כקהל שוחר תרבות נלהב . קבוצות מוזיקה קאמריות רבות שנוסדו בארץ בתקופת המנדט גילו כי הביקוש בקיבוצים לקונצרטים מאפשר להן פעילות בכל ימות השנה ומשמש גם מקור הכנסה לא מבוטל . הדבר הזה נכון , אגב , גם להרצאות של מרצים בתחומים שונים : רבים מהם התקיימו משכר הרצאותיהם בקיבוצים , שחבריהם , שרבים מהם היו מורגלים בחיי תרבות בארצות מוצאם , גילו צימאון רב לפעילות תרבותית . לחיי המוזיקה בארץ הרבו לתרום אמנים בינלאומיים נודעים שהיו מבקרים באורח סדיר בארץ – פינה נידחת על מפת הקונצרטים העולמית שיצא לה שם של מקום שיש בו קהל איכותי ונלהב – ומופיעים לפני חובבי המוזיקה בארץ . רבים מהם היו יהודים שביטאו בביקוריהם בארץ את הזדהותם עם המפעל הציוני , ואחדים מהם אף השתקעו בה והקימו דורות של תלמידים . הכנר יאשה חפץ הקדיש את הכנסותיו מהקונצרטים בארץ להקמת אולם קונצרטים בתל–אביב , והוא נשא את שמו . תנופה ניכרת לחיי המוזיקה בארץ הושגה עם תחילת העלייה מגרמניה בשנת . 1933 מרבית העולים מארץ זו לא ידעו עברית ולא יכלו ליהנות מפעילות תרבותית מבוססת שפה , כקריאת ספרים עבריים , צפייה בתיאטרון וכיוצא באלה , ורבים מהם המשיכו לדבר בינם לבין עצמם בשפה הגרמנית ולקרוא ספרות גרמנית ואפילו עיתונים בגרמנית . אבל רובם הגדול היה מורגל בהאזנה למוזיקה קלאסית והיה רעב לה . העלייה הזאת הביאה לגידול ניכר גם במספר הנגנים המבצעים וגם במספר המאזינים . אבל את התנופה האמיתית לחיי המוזיקה בארץ נתן ייסודה של התזמורת הארצישראלית ( לימים בשנות ה20- כבר היו בתל-אביב ובירושלים אגודות למוזיקה קאמרית שקיימו את עצמן מתשלום דמי חבר וממכירת כרטיסים לקונצרטים . בתמונה : הצ'לנית תלמה ילין מירושלים ואחותה , הכנרית מרג'ורי בנטוויץ'

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא