החברה הערבית מול המודרנה והחילון

עמוד:250

תרבות בתקופת "היישוב" דוד שחם חמישים השנים שלפני הקמת מדינת ישראל היו שנים של התרחבות בלתי רגילה בפעילות התרבותית החילונית בארץ , גם בתחום היצירה וגם בתחום הצריכה . על ההתרחבות העצומה של היצירה העברית בארץ , בעקבות התחדשותה בתפוצות , מדובר בפרקים אחרים . ענייננו כאן הוא בעיקר בתחום " צריכת " התרבות , במקום שתפסה ההיזקקות לתרבות בחיי הפרט והציבור , ובעיקר בתוך מה שכונה תחילה " היישוב החדש " ולאחר מכן , בימי המנדט הבריטי מראשית שנות ה20– של המאה ה , 20– סתם ' היישוב , ' וכמו כן גם בהשפעתה של " צרכנות " זו על גיבושה הלאומי של חברת מהגרים ועל הצלחתה של המהפכה העברית . מספר התושבים היהודיים בארץ התקרב ל 100 , 000– ערב מלחמת העולם הראשונה . המספר הזה ירד במהלכה לקצת יותר ממחצית , חזר ועלה להיקפו הקודם רק קרוב לאמצע שנות ה , 20– ותנופת גידולו החלה רק במרוצת שנות ה , 30– ורק בשנות ה , 40– ערב הקמת המדינה , הוא עלה לכדי . 600 , 000 לעומת זאת , היקף הפעילות התרבותית שהתרחשה בארץ בשנים ההן הוא כמעט חסר תקדים . קבוצת אוכלוסייה בסדר גודל של עיר בינונית החזיקה מספר מדהים כזה של מפעלי תרבות וקיימה דרך קבע מוסדות תרבות רבים כל כך . הפריחה התרבותית בתקופת היישוב התבטאה כמעט בכל תחומי היצירה והצריכה התרבותיות , וגם בסקירה קצרה וכוללת בולט שפע הפעילויות , ניכרת התסיסה של חיי התרבות , מושכת את העין העובדה שקם ביישוב הקטן , שרמת חייו צנועה יחסית , ציבור ערני , יציב וחיוני של צרכני תרבות , המסוגל לתמוך תמיכה כספית והשתתפותית בפעילות תרבות מגוונת וענפה כל כך . עניין זה מפליא במיוחד נוכח העובדה שהציבור הזה , שהיה רובו דל אמצעים וחי ברמת חיים נמוכה למדי , אפילו לא הקיף את כל תושבי הארץ היהודיים – הקהילות האורתודוקסיות בערים הישנות , ירושלים , צפת , טבריה , ועוד בכמה מרכזים קטנים יותר המשיכו את חייהן בלא להיות מושפעות יתר על המידה מהאווירה התרבותית המודרנית , החילונית , שהחלה להתפשט בארץ בראשית המאה ה20– ובלא לקחת בה חלק . ומטבע הדברים , גם חלק ניכר מן העולים החדשים שעדיין לא שלטו בשפה העברית לא יכלו להיות שותפים מלאים בכל צדדיה של הפעילות התרבותית הזאת . לתהליך הזה של התרחבות גוברת והולכת של הפעילות התרבותית הצרכנית האינטנסיבית כל כך ביישוב היהודי בארץ , שהצליחה לספק את הצורך שחשו רבים בחוויה רוחנית קולקטיביים – החברה חוותה אותם כקבוצה , וההתמודדות עמם גם בימינו מתרחשת לרוב באופן קבוצתי , ולא פרטני . מכאן גם עולות דילמות סביב הניגוד בין קולקטיביזם לאינדיווידואליזם : ברמת החברה כולה עולה השאלה , איך אפשר לחנך גם להיבטים חשובים בגישה האינדיווידואליסטית , כגון נשיאה באחריות ; וברמת הפרט – כאשר בני הדור הצעיר בעיקר חשים מחויבות ללאום , לתרבות ולדת , אך בה בעת הם מחפשים את ה'אני' שלהם וחותרים להגשמה עצמית . ייתכן שהדילמות האלה עולות בכל מקרה בשל המבנה הייחודי של החברה הערבית ( כחברה קולקטיביסטית , ( אך ייתכן שהן תוצאה של הקולוניאליזם או שהן מתחזקות עקב התהליך הזה . לכאורה , היה אפשר לצפות שתהליך הקולוניאליזם , אשר במסגרתו הופצו ערכים מערביים כמו החתירה לאינדיווידואליזם , יביא להפחתת הקולקטיביזם בחברה הערבית . למעשה , תהליך הקולוניאליזם והמשברים שנלוו אליו ( התנגשות בין ערכים , הנכבה , האפליה ) חיזקו את הקולקטיביזם בחברה הערבית בישראל . הטראומות הן קולקטיביות , וגם הדרך היחידה להתמודד עם הקולוניאליזם כדי לשמור על הזהות האותנטית של החברה היא קולקטיבית . לקריאה נוספת : ממשלת ישראל , ( 2002 ) דוח מבקר המדינה , מס' http : // www . mevaker . gov . il . 52 B contol . Higher education policy , 16 , 351-368 . in Israel : Formal policy between impowerment and Al-Haj , M . ( 2003 ) . Higher education among the Arabs Al-Haj , M . ( 1987 ) . Social Change and Family Processes . . Al-Krenawi , A ., & Graham , J . R . ( Eds ) . ( 2003 ) . London : Westview Diverse Ethno-Racial Communities . Toronto : Oxford Multicultural Social Work in Canada : Working with . Ben Meir , E . ( 2002 ) . Israeli Arabs : to whom do they University Press to the state of Israel . Ganim , A . & Smooha , S . ( 2001 ) . Attitudes of the Arabs Research . pledge allegiance ? , Ariel Center for Policy http : // 66 . 155 . 17 . 109 / peace / publications . asp # academic .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא