החברה הערבית מול המודרנה והחילון

עמוד:249

מתוך עמדה מחוזקת . אבל כלפי רעיון ה E דמה בכללו ניתן להבחין בשני זרמים בחברה הערבית בישראל : התנועות הלאומיות הפוליטיות ( כגון כמה מהמפלגות הערביות ) רואות ב E דמה יסוד חשוב . לדעתן , היא מנוגדת לערכי הדת המסורתיים , ולפיכך הן קוראות לחילון מסוים של החברה הערבית שבלעדיו לא תהיה , לדידן , E דמה , וגישתן הכללית ליברלית באופייה . התנועה האיסלאמית תומכת גם היא בהשכלה ובקדמה מדעית , אך אינה רואה סתירה בינן לבין הדת . גישתה הכללית היא שמרנית ובשנים האחרונות עולה מעמדה בקרב החברה הערבית בישראל . העלייה הזאת קשורה כמובן לתהליכים לוקאליים , הניכרים בקהילות מוסלמיות בכל העולם , תהליכים שבמסגרתם התחזקות הדת מכוונת , לפחות באופן חלקי , למניעת התבוללות ואובדן הערכים התרבותיים המסורתיים . התרבות המערבית נתפסת בחברה המוסלמית , על פי הזרם הדתי , כאיום מוחשי בשל תופעות של סטייה חברתית ( סמים , פשיעה , נישואי תערובת ) שהזרם הדתי מייחס אותן למפגש בין התרבות המערבית לתרבות הערבית . שני הזרמים שהוזכרו לעיל משתמשים בזיכרון הקולקטיבי הטראומטי של החברה הערבית כדי לקדם את האינטרסים האידיאולוגיים והפוליטיים שלהם . שניהם מקדישים מקום מרכזי לנכבה " ) האסון , " הכינוי לאירועי 1948 מנקודת המבט של הפלסטינים בישראל ) – הזרם הראשון מדגיש את הקולוניאליזם כאסון לאומי , ואילו הזרם השני מוסיף לקולוניאליזם גם היבט של קונפליקט דתי . שני הזרמים מקדמים למעשה תהליך אקולטורציה מרוסן ומפוכח יותר באופיו , שכן הם מדגישים ומחזקים מוטיבים לאומיים ודתיים . בכך הם מחזקים את הזהות של היחיד ומאפשרים שמירה על נבדלות , ובו בזמן יכולים בני החברה לבחור באילו תחומים להשתלב במערכת הישראלית הכללית . התהליכים המתרחשים בחברה הערבית בישראל כיום מחנכים לקולקטיביזם ומחזקים אותו , שכן הזיכרונות והטראומה , שהזהות של הערבים בישראל מעוצבת בצלם , הם בני החברה הערבית בישראל עשויים לחוש שהם חיים חיים כפולים והם נתונים בקונפליקט בין זהותם הערבית לבין זהותם הישראלית . הם חשים באפליה ותוהים מהי הדרך הנכונה להתמודד עמה . בתמונה : הפגנת אזרחים ערבים מול משרד הפנים במחאה על אפליה בהקצבות לרשויות מקומיות ערביות ( 1990 )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא