החברה הערבית מול המודרנה והחילון

עמוד:245

נראה שהפער בין הישגי הפמיניזם בישראל לבין מצבן של הנשים בתחומים שונים נעוץ בקונפליקט הלאומי המלווה את החברה הישראלית ומציב סדר יום לאומי ההופך את זכויות האזרח וזכויות הפרט למשניות בחשיבותן . הוא גם יוצר אווירה תרבותית שבה הצבא הוא מרכיב מרכזי , המקנה לגברים ( היהודים , ( " חייליו האמיתיים של צה " ל , " זכות קדימה בפוליטיקה ובכלכלה . ייתכן גם שהסכסוך המתמיד הוא אחד הגורמים להנצחת מרכזיות הדת בהוויה הישראלית . במערכת קונפליקטואלית זו עשויה הדת לפעול כמסגרת קולקטיבית נורמטיבית המשרתת את ליכודה הפנימי של כל קבוצה אתנו–דתית , גם במחיר של זכויות הפרט , כמודגם בדיני האישות . מכל מקום , נראה שהקונפליקט הלאומי מגביל את האופקים החדשים שנפתחו לתנועה הפמיניסטית בשנות ה , 70– ומכאן שכינונו של סדר מגדרי חדש , שוויוני ודמוקרטי יותר , תלוי , בין היתר , בקץ המלחמה . ארגוני הנשים שצמחו בזמן האחרון אינם מצליחים לשנות את המצב . לרוב גם אינם משתפים פעולה בינם לבין עצמם , ועל אף היותם חלק פעיל ודינמי של החברה האזרחית בישראל , הם אינם מצליחים ליצור אוטופיה פמיניסטית כמו שהצליחו נשי היישוב . אך בעידן האינתיפאדה , הגלובליזציה והקיטוב המעמדי , נראה שאוטופיה כזו נחוצה יותר מתמיד . לקריאה נוספת : יוסף גורני , "השינויים במבנה החברתי והפוליטי של 'העליה השניה , 1914-1904 , ' הציונות , כרך א , 1970 , ' עמ' . 246-204 חנה הרצוג , נשים ריאליות , נשים בפוליטיקה מקומית בישראל , ירושלים , מכון ירושלים לחקר ישראל , . 1994 דפנה יזרעאלי , אריאלה פרידמן , הנרייט דהאן–כלב , חנה הרצוג , מנאר חסן , חנה נוה , סלביה פוגל–ביזאוי , מין , מגדר , פוליטיקה , תלאביב , קו אדום , הוצאת הקיבוץ המאוחד , . 1999 סלביה פוגל–ביזאוי , "האמנם בדרך לשוויון ? מאבקן של הנשים לזכות בחירה ביישוב היהודי בארץ–ישראל : , " 1926-1917 מגמות , ל"ד , מס' , 1992 , 2 עמ' . 285-262 פרנסס רדאי , כרמל שלו , מיכל ליבן–קובי , מעמד האישה בחברה ובמשפט , ירושלים ותל–אביב , שוקן , . 1995 שילה מרגלית , רות קרק , גלית חזן–רוקם , העבריות החדשות : נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר , הוצאת יד בן–צבי , ירושלים , . 2001 החברה הערבית מול המודרנה והחילון עליאן אלקרינאוי החברה הערבית נמצאת בתהליכים תמידיים ומואצים של מודרניזציה , המתנגשת עם תרבותה המקומית המסורתית . מצד אחד מנסה החברה הערבית לשמר את הקיים והמוכר ולהגן על מערכת האמונות , התרבות והדת שלה , ומצד אחר מחלחלים לתוכה כוחות חדשים של מודרניזציה בתחומי התרבות , החברה והכלכלה , ומתרחשים בה שינויים פוליטיים . אחת הדילמות העיקריות שחווה היחיד בחברה הערבית היא הצורך לבחור בין קונפורמיות לבין אינדיווידואליות . דינמיקה זו מרכזית ביותר בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות . אם יבחר בהתנהגות קונפורמית יקבל היחיד תמיכה משפחתית וחברתית בתמורה על שוויתר על ה ' אני . ' אם , לעומת זאת , יבחר לבטא את האני ולהחליט החלטות שונות באופן עצמאי , הוא עלול לאבד את התמיכה החומרית והרגשית שבדרך כלל מעניקה המשפחה . למן הילדות המוקדמת מובילות הנורמות החברתיות המסורתיות בחברה הערבית את היחיד לבחירה בקונפורמיות . הכוחות התומכים ומחזקים אותה פועלים גם במהלך הבגרות . המשפחה המורחבת ממשיכה לתמוך בזוגות צעירים גם תמיכה כלכלית וגם חברתית . הכוחות האלה עומדים מול תהליכי השינוי והמודרניזציה בחברה הערבית ומביאים להאטתם . החברה הערבית בישראל מנתה בראשית המאה ה21– כ 1 . 3– מיליון נפש , שהם כ 18 . 5 % – מאוכלוסיית המדינה . היא מורכבת מבני דתות שונות – מוסלמים , ( 81 . 8 % ) נוצרים ( 9 . 4 % ) ודרוזים ( 8 . 8 % ) ( על פי דוח מבקר המדינה , . ( 2002 קבוצה מיוחדת באוכלוסייה הערבית היא הבדווים , וייחודם הוא שהם התגוררו שנים רבות כנוודים במדבר . כיום הבדווים עדיין מאורגנים על פי מבנה שבטי , אך במדינות רבות – ובעיקר בישראל , במצרים , בחלק מירדן ובערב הסעודית – חל בחברה הזאת תהליך מהיר ודרמתי של התיישבות ומודרניזציה . האוכלוסייה הערבית צעירה ביחס לאוכלוסייה הכללית במדינה , וקצב הגידול שלה גדול מזה של האוכלוסייה הכללית . משקי הבית גדולים ביחס למשקי הבית באוכלוסייה הכללית , ומספר המפרנסים בהם נמוך יחסית . שיעור האבטלה בחברה הערבית גבוה בדרך כלל ב 35 % – מזה שבאוכלוסייה הכללית , ושיעור בעלי ההכנסה הנמוכה גבוה אף הוא . 42 % מהמשפחות הערביות בישראל נמצאות מתחת לקו העוני , לעומת 14 % מהמשפחות במגזר היהודי . כמעט כל הרשויות המקומיות הערביות מצויות במעמד חברתי וכלכלי נמוך – כ 96 % –

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא