פמיניזם, לאומיות ושינוי חברתי: מבט על הנשים בישראל

עמוד:237

הנשים האלה קמו בעיקר אחרי הצהרת בלפור , ב , 1917– כחלק מ"העולם החדש , " הציוני , ובמטרה לכונן סדר מגדרי חדש בבית הלאומי העתיד לקום . למרות התחרות והיריבות בין הארגונים הללו היתה למייסדות השקפה משותפת : הן לא רצו עוד בהתארגנויות נשים הפועלות למען חסד וצדקה , תוך שעת 3 ק העולם הפטריארכלי היהודי , אלא שאפו להתארגנויות של נשים שיפעלו למענן עצמן , כסובייקטים אוטונומיים , הקובעים את גורלם ויוצרים חברה חדשה . כבר ב1911– התקיים בכינרת המפגש הראשון של הפועלות החקלאיות–החלוצות , שמטרתו היתה לשנות את האי–שוויון המגדרי בקבוצות ובמסגרות שיתופיות חקלאיות אחרות , שהקימו הפועלים–החלוצים של העלייה השנייה . ( 1914-1904 ) במפגש הזה דרשו החלוצות להיות כמו החלוצים , למלא את אותן החובות ולקבל את אותן הזכויות . הכינוס הזה היה , למעשה , אחת ההתארגנויות הראשונות של נשים למען נשים , על פי דפוסים מודרניים , שעלתה יפה . על בסיס ההתארגנות הראשונית הזאת קמה ב1921– מועצת הפועלות , הארגון המרכזי של הנשים בתנועת העבודה הארצישראלית . היא קמה אמנם כמסגרת אוטונומית , אך היתה כפופה למרותה של הסתדרות העובדים העבריים בארץ–ישראל . בהתאם למסורת הפמיניסטית–הסוציאליסטית , נאבקה מועצת הפועלות ליצירת תנאי עבודה הוגנים ומערכת הגנה לאישה ולאם העובדת . בה בעת חתרה לשוויון מגדרי ושמה לה למטרה את כניסת הנשים לכל מקום עבודה בכל מקום . לשם כך היא תמכה בהקמת מסגרות , שיתופיות רובן , על טוהרת הנשים , שמטרתן היתה להכשיר את הנשים לכל סוגי העבודה , בחקלאות ובחרושת , והן נוספו על "חוות לימוד , " שכבר פעלה בשנים , 1918-1911 על "משקי פועלות , " "חבורת פועלות , " בתי ספר חקלאיים לבנות וכיוצא באלה . ארגוני הנשים של "הסקטור האזרחי , " שתאמו את מה שמכונה "הזרם הפמיניסטי הליברלי" של תחילת המאה ה , 20– הם שעמדו בראש המאבקים החברתיים בעלי המשמעות בשנת 1919 הוקמה בארץ "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ-ישראל" שהתמחתה בייעוץ משפטי ואף פעלה כמעין לשכתעבודה לנשים . בתמונה משנות ה : 20- מנהיגות ה"התאחדות . " יושבת ראשונה מימין : היו"ר שרה עזריהו ; עומדת ראשונה מימין חסיה פיינסוד-סוקניק , לידה ד"ר רוזה ולס-שטראוס . אחרונה בשורה : הסופרת נחמה פוחצ'בסקי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא