רב–תרבותיות בחברה הישראלית

עמוד:224

התרבות החרדית : המהות של התרבות החרדית היא ההלכה היהודית , כפי שהתפתחה במזרח אירופה בתקופה המודרנית . הפונדמנטליזם הדתי האשכנזי שולל בעיקרון את עיקרי התרבות העברית : את העברית כשפת יומיום , את המודרניות , את הדמוקרטיה , את הפן הלאומי–החילוני ביהדות ואת הציונות . עם זאת , התרבות החרדית קלטה השפעות רבות , אם כי חלקיות , מהתרבות העברית , דוגמת השימוש בלשון העברית וקבלתה של ישראל כמדינה יהודית . לתרבות החרדית הישראלית אופייניים גם היווצרות חברת לומדים , שיעור ילודה עצום , השתתפות נמוכה מאוד בכוח העבודה , שותפות בפוליטיקה קואליציונית ותלות מרחיקת לכת במימון מטעם המדינה . רכיב נוסף של הישראליות של התרבות החרדית הוא פיצולה העדתי . מתוך החרדיות האשכנזית צמחה החרדיות הספרדית בהנהגת תנועת ש"ס . זהו תוצר ישראלי מקורי המשלב דפוסים של חרדיות אשכנזית ומנהגים דתיים ספרדיים עם פתיחות לתרבות העברית . התרבות הפוליטית של החרדים בישראל מושתתת על יחס אינסטרומנטלי לדמוקרטיה – כלומר , רצון ליהנות מיתרונותיה בלי להפנים את ערכיה , על כפייה דתית , על אפליית נשים , וכן על נציות , על שנאה לשמאל , לגויים בכלל ולערבים בפרט . התרבות הערבית : התרבות של המיעוט הערבי היא תרבות ערבית–פלסטינית , איסלאמית בעיקרה , הנבדלת מהתרבות העברית בשפה , בדת , בלאום , בחיי המשפחה ובאורח החיים והמחשבה . יחד עם העולם הערבי והמוסלמי שאליו היא שייכת , נתונה התרבות הזאת במשבר עמוק בשל קשיי המודרניזציה והיחס הדו–ערכי לתרבות המערב . המדינה מכירה בשפה הערבית כשפה רשמית ובתרבות הערבית כתרבות של האוכלוסייה הערבית הזכאית לשימור ואף לתמיכה מסוימת . בין הערבים והיהודים שוררת הסכמה על קיום ערבי נפרד ואין ציפייה להתבוללות תרבותית וחברתית של בני המיעוט בחברת הרוב . ועם זאת הערבים , כמיעוט לא שולט , נאלצים להסתגל לחיים בחברה שבה שולטת התרבות העברית . הישראליזציה שהם עוברים כוללת סיגול של השפה העברית כשפה שנייה ואימוץ מרכיבים של התרבות העברית כתרבות משנה . כך נעשים האזרחים הערביים לדו–לשוניים ולדו–תרבותיים בלי להיטמע ובתוך שמירה על תרבותם וזהותם . הם מאמצים את היהודים כקבוצת השוואה בשאיפות ובהישגים , אך מזדהים הזדהות עמוקה עם בני עמם . בכך הם חלק נפרד ומובחן מבחינה תרבותית ופוליטית , הן בתוך העם הפלסטיני והן בתוך ישראל . בקרב הערבים הפלסטיניים אזרחי ישראל הולכת ומתגבשת קהילה איסלאמית פונדמנטליסטית מתבדלת , הדוחה את המרכיב הישראלי בישותה ויוצרת שסע הולך ומעמיק בין איסלאמיסטים לערבים אחרים , בדומה לשסע שבין חרדים ליהודים אחרים . התרבויות של קהילות העובדים ממדינות זרות : בישראל של ראשית המאה ה21– חיים כ 300 , 000– עובדים מתורכיה , רומניה , תאילנד , הפיליפינים , סין , אמריקה הלטינית ואפריקה השחורה . הניסיון האירופי מראה שעובדים ארעיים משתקעים ומקימים קהילות תרבותיות חדשות . המדינה רואה בהשתקעות האפשרית של העובדים הזרים סכנה לאופייה היהודי והציוני והמשטרה נוקטת שורת צעדים חריפים לסיכולה , ובכללם שימוש באישורי עבודה קצרי מועד הניתנים למעסיקים בלבד ( ולא לעובדים עצמם , ( מניעת הטבות סוציאליות וגירוש של עובדים לא מתועדים . אם ישראל לא תצליח לעצור את תהליך ההתערות של שוהים בלתי חוקיים בארץ , יצמחו בה תרבויות זרות אחדות , נוצריות במהותן , של קבוצות מיעוט קטנות של לא יהודים ולא ערבים , שייהפכו לאבן שואבת למהגרים נוספים , דבר שעשוי להחליש גם הוא את הדומיננטיות של התרבות העברית . התרבות של המיעוט הערבי היא תרבות ערבית-פלסטינית , איסלאמית בעיקרה , והיא נתונה במשבר עמוק בשל קשיי המודרניזציה והיחס הדו-ערכי אל תרבות המערב . בתמונה : הנשיא יצחק נבון מברך את קהל המתפללים במסגד בעכו לרגל חג עיד אל-אדחא , 1979

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא