|
עמוד:220
באופן פרדוקסלי קיימת כמעט חפיפה בין הרטוריקה של הציונות הממוסדת לבין הרטוריקה של השיח הביקורתי הפוסטציוני . לפי העמדות הכמעט–חופפות שהן מציגות , ציבור המהגרים שאכלס את היישוב התרצה – או לחלופין נאלץ – לאמץ תרבות חדשה ולוותר – או לחלופין לאבד – את תרבותו הישנה . לדעת המצדדים , קמה בארץ אומה חדשה מאוחדת , בעלת אופי נבדל משלה , שנרפאה כביכול מחוליי תרבות הגולה . לעומת זאת , לדעת המבקרים , נכפתה על המהגרים ( ועל צאצאיהם ) תרבות סינתטית שזרה להם לחלוטין , שניכרה אותם משורשיהם 'האותנטיים' הישנים והטובים . למשל , בטיעונים חדשים , הנשמעים בשנים האחרונות , נאמר כי היישוב כולו היה "בעל תרבות קולקטיביסטית , " ובהדרגה הפך להיות " בעל תרבות אינדיווידואלית . " הבדיקה ההיסטורית מראה שתיאורים סוחפים אלה אין להם על מה לסמוך . בצד קבוצות בעלות תודעה וסדרי–חיים של אחריות קיצונית "לקבוצה , " התנהלו בארץ חיים בעלי אופי 'אינדיווידואליסטי' לחלוטין , והיו ששילבו בין הרטוריקה של הפרקטיקה האחת לממשות של הפרקטיקה האחרת במידה לא מבוטלת של הצלחה . לכן , להוציא את האפשרות של דקלומים חוצבי–להבות , קשה לפי שעה לענות באחריות על השאלה עד כמה המרכיבים של התרבות , ששימשה תשתית להקמת החברה החדשה והמדינה החדשה בארץ–ישראל , עדיין מוסיפים להיות פעילים היום . כדי לענות עליה יש לחקור את התרבות שהיתה קיימת בארץ עד 1948 במידה הרבה יותר משוחררת מעמדות "ציוניות" או " פוסט–ציוניות , " ולראות את יחסי הגומלין ששררו בין ההצלחה של הפעולה היזומה לשינוי תרבות לבין הסטיכיה של התמדת רכיבים מן התרבות הישנה בתוספת ההתנגדות האקטיבית והפסיבית ליוזמות חדשות ומעל לכול – את האדישות המעשית , שהיתה יכולה אף להיות מלווה בהסתפחות לרטוריקה ' שלטת' ( לכאורה או למעשה ) ועל כן מטעה בנקל את החוקר וההיסטוריון התמים . אף על פי כן , עד שיצמח בעתיד חקר מסוג זה , ההכרה בהמצאה ובפעולה היזומה להחדרת תרבות חדשה לשם הבנת התהליכים ההיסטוריים ואופייה של החברה הישראלית היא תנאי הכרחי לחילוץ ההבנה שלנו מן ההמשגות המוגבלות של המחקר ההיסטורי–מדיני . לקריאה נוספת : אבן–זהר , איתמר . 1980 "הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית מקומית וילידית בארץ ישראל , . " 1948-1882 קתדרה , . 16 אלבוים–דרור , רחל '" . 1996 הוא הולך ובא , מקרבנו הוא בא העברי החדש : ' על תרבות הנוער של העליות הראשונות , " אלפיים : כתב עת רב–תחומי לעיון , הגות וספרות . קובץ , 12 תשנ"ו . 1996 אלון–מוזס , טלי . 2002 טקסט , תרבות ומשמעות של הגינה העברית הוורנקולרית . עבודת דוקטור , הטכניון חיפה . אלמוג , עוז . 1997 הצבר . תל–אביב : עם עובד ( אופקים . ( אלרואי , גור . 2004 אימיגרנטים : ההגירה היהודית לארץ–ישראל בראשית המאה העשרים . ירושלים : הוצאת יד יצחק בן–צבי . הורוביץ , דן וליסק , משה . 1972 מיישוב למדינה : יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהילה פוליטית . ספרייה אוניברסיטאית ( מהדורות רבות נוספות . ( הרמתי , שלמה . 1979 ראשית החינוך העברי בארץ ותרומתו להחייאת הלשון : תרמ"ג-תרע"ד . ירושלים : ראובן מס ( ספריית דני למדע והשכלה . ( ליסק , משה . 1981 האליטות של היישוב היהודי בארץ–ישראל בתקופת המנדט : רקע חברתי ודפוסי קריירה . תל–אביב : עם עובד . שביט , זהר ( מחברת ועורכת ראשית ) . 1989 בנייתה של התרבות העברית . כרך חמישי במסגרת תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל . ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסד ביאליק . שביט , יעקב . 1984 מעברי עד כנעני . ירושלים : דומינו . שביט , יעקב . 1996 " עבודת הקולטורא : בין אומה יוצרת תרבות לתרבות יוצרת אומה בהקשר של הלאומיות היהודית החדשה בארץ ישראל . " י . ' ריינהרץ , י ' שלמון וג ' שמעוני עורכים , . 1996 לאומיות ופוליטיקה יהודית : פרספקטיבות חדשות , ירושלים–בוסטון .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|