|
|
עמוד:199
בחברות שהיו הולכות ונעשות אינדיווידואליסטיות יותר ויותר . מאז שנת 1948 השתנה הרכבה של היהדות העולמית במידה מכרעת , עם ייסודה של מדינת ישראל וגידולה המהיר של האוכלוסייה היהודית הצפופה והאינטראקטיבית הנעשית לרוב המכריע של חברתה . בניגוד לכך , מורכבות קהילות התפוצות בצורה אופיינית ממיעוטים יהודיים קטנים יותר , המשולבים היטב בהקשר החברתי הלא יהודי . הנטיות הדמוגרפיות של עשרות השנים האחרונות מצביעות על הצטמקות במספר היהודים בתפוצות . בעידן היסטורי , ובתקופות של הזמן האחרון , הולידו ההקשרים של ישראל ושל התפוצות הזדמנויות שונות לגמרי לחייה ולזהותה של הקהילה היהודית . התדירות הנמוכה של נישואי תערובת בישראל הביאה לידי התהוות משקל נגד לנטייה הגלובלית להשתלבות ולטמיעה רבה יותר של יהודים בין לא יהודים . ובזמן הקרוב יותר לזמננו יצרה הגלובליזציה הגדלה והולכת הזדמנויות רבות יותר להשפעות גומלין בין קבוצות חברתיות ותרבותיות שונות , יהודיות ולא יהודיות , בעולם ובישראל . מושגים הגורמים הקובעים : נישואים , ובייחוד נישואי תערובת , משקפים שלושה גורמים בסיסיים , שכל אחד מהם משתנה עם הזמן , ועל פי היחידים המעורבים ותת–קבוצות באותה קהילה יהודית : א . מידת הרציות : המרכזיות הנורמטיבית של מעשה הנישואים ושל בחירת בן / בת זוג מתוך קבוצת ההשתייכות או מחוץ לה ; ב . אפשרות : האמצעים והמשאבים הכלכליים הדרושים ליצירת משפחה חדשה , וביתר ייחוד , נישואי פנים ונישואי חוץ ; ג . זמינות של בני זוג מתאימים , במקום שבו הגיל , המין , המצב המשפחתי ולפעמים המעמד החברתי ותכונות אחרות של הפרט קובעים בבחירת בן / בת זוג רלוונטיים מתוך קבוצת ההשתייכות או מחוץ לה . מינוח : נישואי תערובת הוא מונח שמרבים להשתמש בו , אך צריך לתת את הדעת על כמה הבחנות . נישואי חוץ הוא מונח המשמש לנישואים עם מישהו שנולד מחוץ לקבוצת ההשתייכות ; נישואי חוץ אגב המרת דת ונישואי פנים אגב המרת דת הם מונחים שיש להשתמש בהם אם המרת הדת מתרחשת אל מחוץ לקבוצה הנחקרת או אל תוכה . במקרה שכל אחד מבני הזוג שומר על זהותו / ה הקודמת , מדובר בנישואי תערובת . במונחים טכניים יותר , מדובר בהומוגמיה ( נישואים עם בן / בת אותה קבוצה ) אל מול הטרוגמיה ( עם בן / בת קבוצה אחרת . ( אנדוגמיה ואקסוגמיה הם מונחים המציינים את אותם מושגים אבל מנקודת מבט נורמטיבית , במובן אידיאלי ולא תיאורי . מקורות : מידע בדיעבד נובע לעתים קרובות ממקורות כלליים כגון מפקדי אוכלוסין וסקרים כלליים שלא תוכננו במיוחד למטרות חקר נישואי תערובת . סטטיסטיקה של מרשם האוכלוסין מספקת מידע על נישואים של הזמן האחרון . סקרים ייחודיים עשויים לספק מגוון עשיר יותר של משתנים על משקי הבית הקיימים . לכל אחד מהמקורות האלה היתרונות והחסרונות שלו הנוגעים לייצוג , לכיסוי ולמידת ההעמקה בשאלות רלוונטיות לנושא . מקורות עשויים להיות שונים מארץ לארץ , ככל שהם קיימים . מדידה : צריך להבחין בין מדידה של יחידים לבין מדידה של זוגות . במקרה של שלושה יהודים , ששניים מהם נישאו זה לזה , ואחד / ת נישא / ה ללא–יהודי / יה , יש לנו יהודי אחד משלושה שנישא בנישואי תערובת ( 33 % ) וזוג יהודי אחד משניים הנשוי בנישואי תערובת . ( 50 % ) יש כאן שתי סטטיסטיקות תקפות , אבל לעתים קרובות מחליפים ביניהן . בעיה אחרת היא שהמדידה עשויה להיות של כל הזוגות הקיימים בתוך אוכלוסייה מסוימת , בלא להתחשב בגילם , או של זוגות צעירים שנישאו בשנים האחרונות . במאה ה , 20– שבה הנטייה לנישואי תערובת נמצאת בעלייה , שיעורים אחרונים של נישואי כאשר / חדלה המרת הדת לשמש תנאי להתקבלותו של אדם יהודי בחברה הסובבת , החלו זוגות מעורבים רבים לבטא את השיתוף התרבותי ביניהם במזיגה של סמליהם הדתיים . בתמונה : בת למשפחה מעורבת מדליקה נרות חנוכה כשלראשה מצנפת / סנטה קלאוס וברקע / עץ חג המולד .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|