נישואי תערובת – פרספקטיבה גלובלית

עמוד:198

נישואי תערובת – פרספקטיבה גלובלית סרג'ו דלה–פרגולה התכיפות , הגורמים הקובעים והתוצאות של נישואים בין יהודים לבין לא יהודים נעשו מכבר נושא למחקר חברתי–מדעי ולפולמוס קהילתי . משקיפים רבים מביטים בדאגה על המגמות העכשוויות בעיצובה של המשפחה היהודית ורואים בהן את אחד הגורמים הקובעים בשחיקה הכמותית באוכלוסייה היהודית ובמספרם של המזהים עצמם יהודים . אחרים רואים באותן מגמות הזדמנות לגידולה ולהתרחבותה של הקהילה היהודית . שתי הגישות האלה עשויות להשתמש בתיאוריות , בתפיסות ובשיטות ניתוח מתוחכמות , וגם , יש עניין לומר , באותו מידע . הפולמוס העיקרי מתנהל סביב הפרדיגמות של הטמיעה והשחיקה אל מול אלו של כושר ההתאוששות והתחייה של קהלים יהודיים . המגמות העיקריות מחייבות בחינה בהקשר השוואתי רחב , מתוך ציון הקווים הייחודיים למצבים המקומיים , ובתשומת לב למגמה עולה בעולם כולו של התעצמות הזדמנויות המפגש בין קבוצות דתיות ואתניות שונות בעידן הגלובליזציה . היסטוריה בפרספקטיבה היסטורית ארוכת טווח , עברו על דפוסי הנישואים של היהודים כמה שלבים . בשנות העיצוב הראשונות היו שבטי העברים קטנים וניידים מבחינה גיאוגרפית , ונראה שצורפו אליהם לעתים קרובות יחידים מהסביבה הקרובה . כאשר עברה הזהות היהודית תהליך של מיסוד , בשלהי הזמן העתיק , נכנסה החברה היהודית לתקופה ארוכה של הפרדה מובהקת – תחילה מרצון עצמי ולאחר מכן בכוח הכפייה של אחרים . מחקרים בני זמננו על אודות גנטיקה של אוכלוסיות מורים , בכללם , על המוצא הקדום המשותף של יהודים מארצות ומיבשות נפרדות , והם מעידים בכך על מוגבלותן של השפעות הגומלין בין יהודים לאחרים במרוצת ימי הביניים וראשית התקופה החדשה . מאז המאה ה , 19– ובעיקר מאז המחצית השנייה של המאה ה , 20– עברה החברה היהודית תהליכי שינוי שהביאו למהפכה גמורה בזהויות התרבותיות ובמבנים החברתיים–הכלכליים שלה . הגירה בינלאומית , עיור נרחב , ניידות תעסוקתית וחילון היו כמה מסוכני השינוי , בדרך כלל ממסורתיות למודרנה ומהסתגרות לפתיחות , אף כי זרמים–שכנגד למען תרבות והתנהגות חברתית מסורתיות יותר גם הם הופיעו מדי פעם בפעם . המעבר , אחד מרבים , של הזהות היהודית מדתית בעיקרה לאתנית–לאומית היה אחד מתוצאותיו העיקריות של השינוי החברתי שהתחולל בהקשרה של האמנסיפציה הפוליטית של היהודים ושל המודרניזציה הכללית . באירופה של המאה ה19– הביאו מאוויי ההשתלבות בחברה הכללית 200 , 000 יהודים לפחות להמיר את דתם לאחת הכנסיות הנוצריות הנפוצות . בזמן קרוב יותר לימינו חדלו " טקסי המעבר " הכרוכים בהמרת דתו של בן אדם לשמש תנאי מוקדם להתקבלות בציבור הכללי , ונטישת היהודיות החלה להתקבל כביטוי לחופש הבחירה אוכלוסיות יהודיות מרוכזות כיום במרכזים המפותחים ורבי ההשפעה ביותר במערכת החברתית הגלובלית . ההתקבצות במדינות העולם המפותחות יותר , ובתוכן – באזורים המפותחים יותר , התאפשרה לאחר ביטולן של הגבלות מדיניות וחוקיות רבות שוויסתו בעבר את תנועת בני האדם , ובעיקר את תנועת היהודים . להבדלים הבולטים בין תפוצתם הגיאוגרפית של יהודים לבין זו של אחרים עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בכל הנוגע לתפיסתם אלה את אלה . בשטחן של מרבית המדינות לא מתגוררת כיום אוכלוסייה יהודית ניכרת ורק במדינות ספורות יש נוכחות יהודית חשובה יחסית . ניתוח זה מוביל להבנה חדשה של מערכת היחסים בין ישראל לבין קהילות היהודים בתפוצות . בצד תפקידן הלא שנוי במחלוקת של התרבות והאידיאולוגיה , מתחרה החברה הישראלית על האוכלוסייה ( היהודית ) בזירה הגלובלית בזכות ההזדמנויות הסוציו–אקונומיות ורמות הפיתוח האנושי שהיא מציעה . במהלך שנות ה80– וה90– גדלו הפיתוח וההזדמנויות בישראל בקצב שהיה מן הגבוהים בעולם . עובדה זו עלתה בקנה אחד עם חשיבותה הגוברת של ישראל , אם לא מרכזיותה , בתפיסתה של יהדות התפוצות , ותורגמה לבסוף לגידול מהיר באוכלוסיית ישראל הודות לעלייה המונית אליה . הגידול באוכלוסייה , מצדו , הגביר באורח ניכר את יכולתה של ישראל להמשיך להתפתח ולהתחזק בזירה הגלובלית . אבל מאז החודשים האחרונים של שנת 2000 דומה שנעצר הפיתוח המשולב של משאבים אנושיים ומשאבים כלכליים בישראל . אם ילכו רמות החינוך והבריאות בעקבות השפל הנוכחי בתמ"ג לנפש , יירדו נתוני הHDI– של ישראל . דבר זה עלול לגרור תגובה דמוגרפית שלילית , ובכלל זאת עלייה ניכרת בהגירה מישראל לתפוצות . הקבוע היחיד בדפוס הגלובלי של פיזור האוכלוסייה היהודית הוא השינוי , וקרוב לוודאי שכך יהיה גם בעתיד .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא