מודרניזציה וחילון של יהודי רוסיה ואוקראינה

עמוד:182

הביכו את המשטר , היה היחיד שבו נשאלו אזרחים סובייטיים על אמונתם הדתית . התשובות גרמו עוגמת נפש לשלטונות : מתוך 98 מיליון אזרחים בגיל 16 ומעלה הצהירו 56 מיליון ( 57 % ) שהם רואים עצמם דתיים . בתוכם היו 280 , 000 יהודים . עם זאת ייצג המספר הזה רק מעט יותר מ 10 % – מן האוכלוסייה היהודית . מבין היהודים הדתיים 63 % היו נשים . כצפוי היה שיעור המאמינים הגבוה ביותר ( 70 % ) בקרב בני השישים ומעלה , והנמוך ביותר בקרב גילאי . ( 1 . 6 % ) 19-16 בהתחשב ברמות ההשכלה והעיור הגבוהות של היהודים , ניתן כמובן לצפות שיהיה בהם שיעור של דתיים נמוך בהרבה מאשר בשאר האוכלוסייה , שעדיין היתה כפרית רובה . מכל מקום , אף שהדעת נותנת שאנשים דתיים לא היו נלהבים להצהיר בפני הפוקדים על דתיותם , ברור שהיהודים היו חילוניים הרבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הסובייטית בכללותה . סביר להניח שתהליכים כלליים של עיור והתערות בתרבות מילאו תפקיד גדול בחילונה של היהדות הסובייטית יותר מזה שמילאו המאמצים הנמרצים שהשקיעו הממשלה הסובייטית והמפלגה הקומוניסטית . ההגירה לערים הגדולות השיגה בעניין הזה יותר משהשיגה התעמולה האנטי–דתית . התערות היהודים בתרבות הרוב התבטאה בשלושה תחומים : שינויים במבנה החברתי , שצוינו לעיל , שינוי לשון הדיבור ושיעורים גדלים והולכים של נישואים בין יהודים ללא–יהודים . בשנת 1897 הצהירו 97 % מן היהודים באימפריה הרוסית ( למעט פולין ) על שפה יהודית ( בעיקר יידיש ) כעל שפת האם שלהם . בשנת 1926 ירד שיעורם ל , 70 % – ועד שנת 1939 נפל שיעורם שוב ל 40 % – בלבד . בקרב היהודים נטו קשישים , נשים ותושבי אזורים כפריים 67 % ) לעומת 37 % בקרב העירונים ) יותר מהאחרים להצהיר על היידיש כשפת אמם . שיעור נישואי התערובת עלה עלייה תלולה , וכמעט שילש עצמו , משנות ה20– עד שנות ה . 30– בשנת 1924 נישאו 2 % עד 5 % מיהודי אוקראינה ורוסיה הלבנה ללא–יהודים , ואילו בשנת 1939 עשו זאת 16 % עד 18 % מתוכם . ברפובליקה הרוסית שמחוץ לתחום המושב 42 % מהגברים היהודיים ו 37 % – מן הנשים היהודיות שנישאו בשנת , 1936 נישאו ללא–יהודים . השיעורים האלה היו גבוהים בהרבה מאלה שבארצות הברית . היהודים היו מאבדים והולכים את זהותם כיהודים ואת סימני ההיכר האתניים והדתיים שלהם . התנפצות האשליות החלומות על "אינטרנציונליזם פרולטרי" ועל "אחוות עמים" התנפצו לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת גרמניה הנאצית ובעלות בריתה ב22– ביוני . 1941 שיתוף הפעולה של אזרחים סובייטיים רבים עם הנאצים , בייחוד באוקראינה ובמדינות הבלטיות , הבהיר ליהודי ברית המועצות שעמיתיהם האזרחים לא קיבלו אותם , ככלות הכול , כשווים להם . יתר על כן , צירופם של קרוב לשני מיליונים יהודים מפולין הכבושה בידי הנאצים ומן השטחים הפולניים , הרומניים והבלטיים , שנכבשו בידי הסובייטים בשנים , 1941-1939 החדיר אל בין יהודי ברית המועצות אוכלוסייה שבחלקה הגדול לא עברה תהליכי התבוללות והתערות בתרבות הסובייטית . תחושה זו התחדדה בשל האנטישמיות הרשמית של המשטר אחרי המלחמה . משלהי שנות ה40– ועד למותו של סטאלין , בשנת , 1953 לא זו בלבד שהמדיניות הסובייטית מחקה את השרידים האחרונים של התרבות החילונית שהטיף לה המשטר , אלא היא גם חסמה את דרכי הגישה של יהודים לעמדות בכירות יותר בכל הדרגים של הממשל הסובייטי , טפלה עליהם אשמה קולקטיבית של "קוסמופוליטיזם נטול שורשים , " הטילה ספק בנאמנותם לשיטה הסובייטית ול"מולדת הסוציאליזם , " ואפשרה לאנטישמים משיפולי החברה לתקוף יהודים מילולית ואפילו פיזית . המשטר סגר את מקצת העיתונים , בתי הספר , התיאטרונים וההוצאות לאור ביידיש שעדיין נותרו לפליטה . יהודים שתפסו עמדות מרכזיות בחיי התרבות , הכלכלה והפוליטיקה סולקו מתפקידיהם , נכלאו או נורו למוות . בשנת 1952 הומתו בירייה כעשרים מן האישים הבולטים ביותר בתרבות היהודית באשמת "בגידה בברית המועצות , " ורופאים יהודיים בעלי שם נעצרו באשמה שקשרו קשר לרצוח מנהיגים סובייטיים באמצעים רפואיים . גל של בהלה וחוסר ביטחון הציף יהודים סובייטיים שגונבו לאוזניהם השמועות על החלטה להגלותם בהמוניהם הרחק אל פנים הארץ . אחרי מותו של סטאלין הוקע "קשר הרופאים" כבדותה זדונית , ונסתיימה המערכה ה"אנטי–קוסמופוליטית , " אך שום תרבות יהודית – אם חילונית ואם אחרת – לא זכתה לתחייה . מאמצע שנות ה50– היו היהודים הסובייטיים דה פאקטו לאזרחים מדרגה שנייה , ואף שתהליך התערותם בתרבות הכללית העמיק והלך , הם לא הורשו להתבולל בעמים אחרים ולהתמזג עמם . סימן ההיכר האתני העיקרי שעליו שמרו היה ציון עובדת היותם יהודים בתעודות הזהות " ) פספורטים , ( " שחייבה אותם המדינה לשאת , בדומה לבני כל העמים הסובייטיים האחרים . ליהודים לא היתה עוד תרבות עמוקה – שפה , דת , מאכלים ואזורי מגורים – אך הם שמרו על סימני ההיכר ה"רדודים" של זהות ותרבות , כגון שיעורי עיור והשכלה כללית גבוהים יותר מבני כל עם סובייטי אחר , ומעורבות עמוקה בתרבות הגבוהה . תודעתם היהודית היתה בעיקרה שלילית , והיא נכפתה עליהם בידי מדינה וחברה עוינות . בברית המועצות לא היו כל מוסדות יהודיים , למעט בתי כנסת , לא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא