מודרניזציה וחילון של יהודי רוסיה ואוקראינה

עמוד:178

מודרניזציה וחילון של יהודי רוסיה ואוקראינה צבי גיטלמן מודרניזציה משמעותה היא כי את פני החברה שבה היא מתרחשת אפשר לחדש בלי לגרום להתפרקותה , וכי באותה חברה מצויים הכישורים והידע הדרושים לחיים בעולם מתקדם מבחינה טכנולוגית . בחברות העוברות תהליכי מודרניזציה קיימים מבנים חברתיים מורכבים והן מחשיבות את השינוי כשהוא לעצמו , ואילו לחברות "מסורתיות" מבנים חברתיים פשוטים ביחס – כגון , אצולה קטנה בעלת קרקעות לעומת המוני איכרים – והן נוטות להתנגד לשינויים . תומכי המודרניזציה מייחסים חשיבות לרציונליזם ולפוזיטיביזם . ולכן , לא אחת , כורכים את המודרניזציה עם חילון , כלומר , עם הנטייה להסביר את העולם במונחים אמפיריים מבוססי ניסיון ונטולי מיסטיקה , ולפעול לא על בסיס של ציווי אלוהי , אלא על סמך ערכים ואמונות שאינן נחשבות ביטוי לרצון אלוהי דווקא . לפני מהפכת 1917 כדי להבין את הדילמות הייחודיות שבפניהן ניצבו רוסיה ואוקראינה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה הקרובה לימינו , עלינו לסקור בקצרה את התנאים ששררו בהן לפני ואחרי מהפכת . 1917 תהליכי מודרניזציה וחילון הגיעו למזרח אירופה מאוחר יותר משהגיעו למערב אירופה ולמרכזה . בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עדיין חיו כארבעה מתוך חמישה תושבים באימפריה הרוסית באזורי הכפר , ושיעור דומה בהם לא ידעו קרוא וכתוב . היהודים היו במצב עיור גבוה בהרבה – בשנת 1900 כבר חיו רק כשליש מן האוכלוסייה היהודית ב " שטעטל " – ואולם תהליך החילון בתוכם החל מאוחר יותר מאשר בקרב יהודי המערב . עם תהליך התיעוש של רוסיה , שהחל בשלהי המאה ה , 19– נמשכו האיכרים לערים ויהודים החלו לנטוש את תעשיות הבית ולצאת לעבוד בבתי מלאכה ואחר כך בבתי חרושת שהיו קיימים בתחום המושב , שבו נאלצו כ 97 % – מהם להתגורר . עם זאת היה אצלם עיכוב גם בתהליכי המודרניזציה וגם בחילון לא רק בשל הפיגור הכללי ששרר באימפריה , אלא גם בשל ההגבלות המיוחדות שהוטלו על יהודים , ובהן ה " נומרוס קלאוזוס , " שהוא כינוי למכסות שהגבילו את מספר היהודים הרשאים להתקבל לחינוך גבוה או לעסוק במקצועות החופשיים . בשנת 1897 נוסדו שתי התנועות הפוליטיות החילוניות המרכזיות של יהדות מזרח אירופה המודרנית – ה = 3 נד והתנועה הציונית . הבונד היה תנועת פועלים יהודית שהשתדלה לארגן את הפרולטריון היהודי המתפתח במאבק לשיפור מצבו הכלכלי , לשחרור פוליטי ולשוויון אתני . הבונד ראה בסוציאליזם פתרון אוניברסלי לכל הבעיות הכלכליות והחברתיות . המהפכה הסוציאליסטית היתה אמורה לתת פתרון ל " בעיה היהודית , " וזאת , כך האמינו הסוציאליסטים , כי הסוציאליזם יגרום שהדת וההשתייכות האתנית , מבנים חברתיים שבנתה הבורגנות כדי להנציח את פילוגו של מעמד הפועלים ולגרום לו לפעול נגד עצמו , יחדלו להיות רלוונטיים . במשך הזמן הגיע הבונד לידי תמיכה בתרבות יידיש חילונית כחלופה מודרנית ליהדות הדתית המסורתית . הבונד התנגד גם לציונות , שנחשבה בעיניו למסיטה את תשומת הלב מן המאבק המעמדי והמהפכה העולמית , והוא ראה בה תנועה ריאקציונית המבקשת , בדומה לכל התנועות הלאומיות , להאריך את חייו של הקפיטליזם באורח מלאכותי . בזמן המהפכה הרוסית של 1917 טען הבונד שמספר חבריו הוא . 35 , 000 לא כולם היו חילונים , אף שרובם חדלו לדבוק באורח החיים האורתודוקסי , ומקצתם נקטו עמדות אנטי–קלריקאליות , ואפילו אנטי–דתיות , מיליטנטיות . לא מפליא אפוא שרוב הרבנים התנגדו לבונד . הציונות יצאה מנקודת הנחה שהיהודים הם לאום , אם כי לאום שאין לו מדינה , ומכאן שהוא חסר הגנה , ושהסוציאליזם לבדו לא יוכל לתקן את האנומליה הזאת של חיי היהודים , ולא יוכל להציע פתרון לבעייתם כעם החי כמיעוט בתוך סביבות שהן לעתים קרובות עוינות . היה בציונות זרם שולי דתי , אף שגם הרבנים הרפורמיים וגם האורתודוקסיים התנגדו לה בדרך כלל – אלה בנימוק שהיהודים הם קבוצה דתית בלבד ולא לאום , ואין להם צורך במדינה שלהם , ואילו אלה בטענה שרק אלוהים באמצעות שליחו יוכל להשיב את היהודים למולדתם . אבל אפילו ציונים לא דתיים לא נקטו בדרך כלל עמדה אנטי–דתית לוחמנית , גם אם רחקו מרחק רב מן המסורת ומקיום המצוות . בשנת 1917 שילמו כ 300 , 000– יהודים ברוסיה שאחרי שלטון הצאר את השקל הציוני הסמלי שביטא את קשרם למטרות הציונות . ציונים , בונדיסטים ומשכילים ללא תודעה פוליטית מיוחדת הקימו בתי ספר יסודיים וגם בתי ספר תיכוניים יהודיים לא דתיים . בד בבד היתה ממש התפוצצות של פרסומים בעברית וביידיש , שכללו חומר להשכלה כללית , מאמרים בנושאים פוליטיים וחברתיים וכן שירה וסיפורת , שפנו לקהל קוראים גדל והולך . " מהפכה ברחוב היהודי" מהפכת 1917 סיפקה ליהודים הזדמנויות שאין דומה להן , עם הסרת כל ההגבלות והאיסורים שהצרו את צעדיהם . יהודים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא