יהודים בפולין העממית אחרי מלחמת העולם השנייה

עמוד:177

החיסולים נגעו לא רק להסתדרויות הציוניות . באותו הזמן נתבקש גם הג'וינט לסיים את פעילותו והוא הדין בנוגע ל"אורט" ול"טאז , " ארגון הבריאות היהודי . יתרה מזו , הממשלה הפולנית חתרה לעצב מחדש את הממסד היהודי , בתוך גימודו . הוועד המרכזי היהודי היה צריך , על פי הצעתו של זכריאש אך ביוזמה סמויה של המפלגה הקומוניסטית , לפנות את מקומו לטובת "איגוד יהודי לענייני תרבות וציבור בפולין" ( קולטורגעזעלשאפטלעכער פארבאנד פון יידן אין פוילן , ( ארגון התנדבותי מעיקרו שהיה אמור לעסוק בענייני תרבות וציבור של היהודים . ב1951– הופסקה גם הופעת הביטאון דאס נייע לעבן והוא נבלע בעיתון המפלגתי פאלקס–שטימע . הצרת הצעדים והמגבלות לא היו אלא שלב בתהליך ביטולה של הנוכחות היהודית בפולין . המכה הבאה ניחתה כבר בסמוך לוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות , כשהחלו הדיבורים המפורשים על הצורך ב"ויסות ההרכב הלאומי של הקאדרים , " ללמדך שיש יותר מדי יהודים במנגנוני השלטון . המגמה הזאת עודדה התפרצויות אנטישמיות והגבירה את החרדה בקרב היהודים . אוקטובר 1956 הביא עמו זעזועים קשים לשלטון הקומוניסטי . מפלגת השלטון התגברה על המשבר במינויו מחדש של גומולקה – שהוחשד , נדחק החוצה ונאסר בתקופה הסטאליניסטית – להנהגת המפלגה ולראשות השלטון . גומולקה חידש מיד את המשא ומתן עם ממשלת בריה " מ על רפטריאציה של פולנים שעדיין הוחזקו שם . בנחשול החוזרים הזה הגיעו לפולין גם כ 30 , 000– יהודים . כידוע , לא היה יחסו של גומולקה ליהודים אוהד . הוא ראה בנוכחותם ה " מופרזת " בכלל , ובמנגנוני השלטון בפרט , סכנה ליציבות . מהסיבה הזאת הותרה יציאה המונית יחסית של יהודים לישראל ( כ , ( 20 , 000– הידועה כ " עליית גומולקה . " הפעם נמנו עם העולים רבים שבזמנם קיוו לטמיעה . יהודים שנמנו עם צמרת השלטון לפני 1956 הורחקו מתפקידיהם והוצגו כאחראים למחדלי המשטר . הכוונה לאישים בולטים כיעקב ברמן , הילארי מינץ , סטפן סטאשבסקי ועוד . המכה האחרונה ניחתה על שארית הקומוניסטים היהודיים בפולין אחרי ניצחון ישראל ב , 1967– שממשלת פולין אצה לגנותו והחשידה את אזרחיה מהמוצא היהודי בהתייצבות " לצד תוקפנים , הורסי השלום . " גומולקה הוסיף ודיבר עליהם כקוסמופוליטיים נטולי רגש הזדהות לאומית ופסק שמקומם לא יכירם בעמדות הממשל התובע עשייה מתוך הזדהות לאומית . הוא גם הטעים שפולין העניקה בעבר ליהודים כאלה דרכונים לישראל והיא עושה את זה גם כעת . בהשפלה וביזוי גורשו היהודים האלה מהמפלגה וממקומות עבודתם ונאלצו להגר מפולין . אזרחות ניטלה מהם , לא שולמו להם פיצויים על שנות העבודה ולא הובטחה להם פנסיה . בפולין נותרו , על פי אומדנים , כ 6 , 000– יהודים קשישים שהממשלה לא חששה מהם עוד . קרוב לוודאי שלא תהיה טעות באמירה שיותר משביקשו היהודים להסתלק מפולין , והם ביקשו מאוד , רצתה פולין " העממית" לסלקם והיא עשתה זאת מתוך איבה , העמדת פנים פסאודו–אידיאולוגית וניצול מכשולים ביורוקרטיים הפוגעים בזכויות אדם . לקריאה נוספת : דוד אנגל , בין שחרור לבריחה , ניצולי השואה בפולין והמאבק על הנהגתם , 1946-1944 תל–אביב , . 1996 ישראל גוטמן , היהודים בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה , ירושלים , . 1985 יוסף ליטבק , פליטים יהודים מפולין בברית המועצות , 1946-1939 תל–אביב , . 1988 חנה שלומי , אסופת מחקרים לתולדות שארית הפליטה היהודית בפולין , 1950-1944 תל–אביב , . 2001 כאשר חזר / בשנת 1956 ולדיסלב גומולקה להנהגת המפלגה הקומוניסטית ומונה לראשות הממשלה , הותרה שוב יציאה המונית של יהודים מפולין לישראל . עלייה זו כונתה בשם "עליית גומולקה"

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא