יהודים במרכז אירופה

עמוד:171

כזה , אין לראות בכך סימן לחולשה , אלא אות לדינמיות של החיים היהודיים בגרמניה בימינו . שווייץ מבין כל קהילות מרכז אירופה ודרומה , יהודי שווייץ לבדם שרדו את השואה בלא פגע יחסית , ובמדינה חיים בראשית המאה ה21– כ 18 , 000– יהודים . הקהילה נחלקת לשתי קבוצות עיקריות . יהודים אשכנזיים , שהגיעו רובם מגרמניה במאה ה , 19– והם נוטים לחיות באזורים הדוברים גרמנית ; ציריך היתה במשך שנים ביתה של הקהילה היהודית הדוברת גרמנית הגדולה בעולם . בקנטונים של הדוברים צרפתית חיות זה דורות רבים משפחות ספרדיות , וגם מהגרים חדשים יותר מן המזרח התיכון . יחד עם זאת הגיעו לשווייץ , בראשית המאה ה , 20– מספר ניכר של יהודים ממזרח אירופה . ובדומה לשאר מדינות מרכז אירופה , ובייחוד גרמניה , גם הקהילות הרפורמיות בז ' נבה ובציריך , שיחד יש בהן כאלפיים חברים , אינן זוכות להכרת הפדרציה של הקהילות היהודיות בשווייץ , המוסד המרכזי של יהדות שווייץ . בשנות ה90– הוטרדה שלוותם היחסית של יהודי שווייץ בשל שערוריית הבנקים השווייצריים , שלא תמיד הם מחזירים לבעליהם כספים שהפקידו יהודים נעדרים בחשבונותיהם או כספים ודברי ערך שנגנבו מיהודים ונאצים הפקידום בבנקים בשווייץ לקראת סוף מלחמת העולם השנייה . המחאה הבינלאומית שנשמעה בשל כך עוררה תגובות אנטי–יהודיות חזקות בשווייץ עצמה , בייחוד מכיוונה של מפלגת העם השווייצרית הלאומנית , הנעשית יותר ויותר פופוליסטית , בייחוד בהנהגתו של כריסטוף בלוכר שזכה לכינוי " יורג היידר השווייצרי . " עקב כך הוגבר המאבק באנטישמיות בידי שני ארגונים – הוועד נגד אנטישמיות והשמצה בז ' נבה והמרכז נגד אנטישמיות והשמצה בציריך . בשני הארגונים פועלים יהודים בצד לא–יהודים . אין חולק על העובדה שבחמש–עשרה השנים האחרונות נעשו יהודי שווייץ והגופים המייצגים אותם בעלי תודעה פוליטית רבה יותר סביב סוגיות כגון ביקורו של קנצלר אוסטריה , העומד בראש קואליציה עם מפלגתו של יורג היידר , בשווייץ או התבטאויותיה של ממשלת שווייץ בנוגע למזרח התיכון . אוסטריה שווייץ ואוסטריה אמנם דומות בגודלן ובמקומן הגיאוגרפי , אך ההבדלים בין קהילות היהודים בהן ניכרים . באוסטריה חיים כ 6 , 600– חברים רשומים בקהילות היהודיות , וכ 6 , 000-5 , 000– יהודים נוספים שאינם רשומים . רובם הגדול חיים בווינה , בדומה למה שהיה לפני שלטון הנאצים , ורק מאות אחדות בגראץ , בזלצבורג , בלינץ ובאינסברוק . ב1991– נוסדה בווינה הקהילה הליברלית "אור חדש , " ועשר שנים אחר כך מונתה בה לראשונה רבה במשרה מלאה , הלא היא הפרופסור אוולין גודמן–תאו , ישראלית ילידת וינה , הזוכה להערכה רבה במילוי תפקידה . הקהילה מסונפת לאיגוד העולמי ליהדות מתקדמת . שלא כגרמניה , לא מיהרה אוסטריה להתיר כניסת יהודים ממזרח אירופה לתחומה , והקהילה המקומית מתנוונת מבחינה דמוגרפית . בעבר הותרה כניסתם של מאות אחדות מיהודי גרוזיה , אך אלה עזבו עד מהרה בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות טובות יותר במקום אחר . אוסטריה , שלא כגרמניה , גם התמהמהה והיססה מאוד בהזמנת ניצולים יהודיים , אזרחיה לשעבר , לבוא ולבקר בקהילות האם שלהם . אוסטריה נודעה לשמצה באנטישמיות הגלויה והברורה שלה ובאהדתה המתמשכת לנאצים , וזאת כבר הרבה לפני עלייתו של מנהיגה לשעבר של מפלגת החירות ה " ליברלית . " אחרי הקמתה של הקואליציה הממשלתית בין מפלגה זו , שהיידר עמד אז בראשה , לבין " מפלגת העם האוסטרית " השמרנית , ובתגובה לאנטישמיות , בחרה הליגה האמריקנית נגד השמצה לפתוח , בשנת , 1997 את משרדה האזורי באירופה בעיר וינה . לאחר מכן החלה הליגה לפתח תוכניות להדרכת מנהיגים יהודיים בדרכי המאבק באנטישמיות ובשנאת הזרים . התוכניות האלה יושמו גם בקהילות בהונגריה , בצ ' כיה , בסלובקיה ובפולין . הנוכחות היהודית הבולטת ביותר באוסטריה היא המוזיאון היהודי החדש בווינה , המסמל את נקודת המפגש שבין החוויה היהודית לבין התרבות האוסטרית . המוזיאון מארגן תערוכות רבות , ובהן היו תערוכות שעסקו בגטאות אירופה כמרחב אורבני , באמנים ובציירים יהודיים אוסטריים כלודוויג מיידנר ופול צלאן , ובקשרים התרבותיים שנוצרו בין יהודים מגליציה לבין וינה , בתקופה שרבים מיהודי גליציה נמלטו לווינה מהחורבן שהותירה מלחמת העולם הראשונה בגליציה . צ'כיה וסלובקיה בצ'כיה חיים כ 3 , 000– חברים רשומים בקהילות היהודיות , אבל זה רק קצה הקרחון . על פי ההערכה , חיים עוד כ 10 , 000– או 15 , 000 יהודים מחוץ לקהילות הרשמיות , מחציתם בפראג . הקהילה היהודית בסלובקיה מוערכת ב 4 , 000– נפשות , ומתוכם כ500– בכל אחד מהמרכזים העיקריים , ברטיסלבה וקושיצה . נפילת הקומוניזם גרמה טלטלה בחיים הקודרים של הקהילות היהודיות שהמשטר הקומוניסטי התיר בקושי את קיומן . פראג בעיקר חוותה התעוררות יהודית יוצאת מגדר הרגיל , ומכמה סיבות . הראשונה היא חזרתם של גולים צ ' כיים שחיו באמריקה , צעירים רובם , לעיר . השנייה היא נוכחותם החדשה של ארגונים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא