יהודים במרכז אירופה

עמוד:167

יהודים במרכז אירופה י' מיכל בודמן חלק ניכר ממה שאנו תופסים כזרמים מודרניים בחיי היהודים התפתח , מבחינה היסטורית , במרכז אירופה . תנועת הרפורמה , המחקר המדעי / האקדמי של היהדות והציונות הפוליטית הם רק שלוש דוגמאות לכך . ליהודים נודעה גם השפעה בולטת כמחדשים בתחום הפוליטי והתרבותי , למן המארקסיזם עד הפרוידיאניות ומשם הלאה . השואה שמה קץ לפרק היצירתי המיוחד הזה . לחידוש החיים היהודיים בתקופה שלאחר שנת 1945 אופיינית מזיגה של המשך המודרניות עם זרמים חדשים יותר של יהדות מסורתית הממוקדת בדת . גרמניה בתום מלחמת העולם השנייה שימשה גרמניה , ה"מטוהרת אתנית" מיהודים , ולו לזמן קצר , "חדר המתנה" ליותר מרבע מיליון ניצולים יהודיים , עקורי מזרח אירופה שהגיחו ממקומות המסתור או שרדו את מחנות הריכוז ומצעדי המוות . בשנים הבאות יצאו רובם לארץ–ישראל , ליבשת אמריקה או לאוסטרליה . מכל מיני טעמים – משפחתיים , בריאותיים או תרבותיים וכלכליים – נשארו כמה מ"שארית הפליטה" במקום ועשו את ה"לא ייאמן : " כינון חיים חדשים על אדמת גרמניה . בשנים האלה , ובתקופה שלאחר מכן , חזרו לגרמניה גם יהודים שהיגרו ממנה . במשך יותר מארבעים שנה היו בקהילה היהודית החדשה בגרמניה פחות מ 30 , 000– חברים רשומים , מזדקנים רובם , וכ 10 , 000– יהודים נוספים שאינם רשומים . במרבית התקופה הזאת ניהלו רוב היהודים את חייהם כשהם מובדלים מסביבתם הגרמנית , בקהילות מונוליתיות ומבודדות , שהוגדרו על פי רוב אורתודוקסיות , ואילו המסורת הדתית הליברלית שאפיינה את יהדות גרמניה טרם השואה נכחדה כמעט כליל . חשיבותה של קבוצת היהודים , רובם ממוצא פולני , שחיו בגרמניה מראשית התקופה שלאחר המלחמה נובעת מכך שהיא , להשתחרר מהכלא . היו גם מקרים שמנהיגי קהילות פנו לישראל כדי לקבל סיוע בפתרון סכסוכים פנימיים או כדי לבקש עזרה חומרית להצלת מוסדות חינוך מקריסה . החלק היחסי הגדול שתופסים עולי ארצות אירו–אמריקה בקרב העולים לישראל מבטא גם את מקומה החשוב של ישראל במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בארצות האלה . תפקיד מיוחד מבחינה ערכית ורעיונית היה לתנועות הנוער החלוציות , שהשפעתן ברוב קהילות היהודים , ובעיקר באלה של אירו–אמריקה , היתה , מאז שנות המאבק ועד לראשית שנות ה , 70– חשובה ובולטת . נוכחותם של העולים מאמל"ט בישראל תורמת לקירוב בין ישראל לבין התפוצות האלה , גם בקשריהם המשפחתיים , גם במילוי תפקידים מקצועיים קהילתיים כשליחים של המוסדות הלאומיים הישראליים וגם כמוקדים של הפצת מידע על קהילותיהם לשעבר בישראל . קשר זה של קרבה , שעליו נוסף מקומה המסורתי של הלאומיות היהודית החילונית בזהותם של יהודי אמל"ט , מציב את ישראל כאחת מהמטרות המרכזיות של הפעילות הקהילתית היהודית באמל"ט וכאחד התכנים המהותיים שלה . לקריאה נוספת : אמל"ט , יהדות אמריקה הלאטינית , קובץ מאמרים לכבוד חיים אבני , ירושלים . 2001 אבי בקר ( ע , ( ' הקהילות היהודיות בעולם , ירושלים . 1997 אפרים זדוף , "יהודי ארגנטינה : הישגים , אתגרים וחוסר ודאות , " גשר , 141 תש"ס , עמ' . 93-79 Judith Laikin Elkin , The Jews of Latin America , New . Sergio Della Pergola , World Jewish Population 2001 , York , 1998 . Rubel , Iaacov , "Jewish Education in Argentina" , In American Jewish Year Book 101 , pp . 532-569 Pergola , 173-200 , Lanham , New York and London , Perspectives , edited by H . S . Himmelfarb & S . Della Jewish Education Worldwide : Cross-Cultural Population 1995 , American Jewish Year Book 97 , pp . U . O . Schmelz and S . Della Pergola , World Jewish 1989 . . Efraim Zadoff , "Jewish Education in Other Latin of the World Jewish Congress , Policy Study , 18 ( 2000 ) . Search of a New Model of National Identity " , Institute Efraim Zadoff , "A Century of Argentinean Jewry : In 513-544 S . Himmelfarb & S . Della Pergola , 229-251 , Lanham , Worldwide : Cross-Cultural Perspectives , edited by H . American Countries" , in Jewish Education New York and London , 1989 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא