|
|
עמוד:165
אמל"ט . בראשית המאה ה21– הגיע שם מספר בתי הספר היומיים היהודיים למאתיים בקירוב . בבתי הספר האלה מלמדים מקצועות לימוד יהודיים בהיקף של 20-5 שעות לימוד בשבוע . לשון ההוראה של המקצועות האלה היא עברית , אבל במקרים מועטים מלמדים גם יידיש . שיעור ההשתתפות של הילדים היהודיים בבתי הספר האלה משתנה מארץ לארץ והוא נע בין 25 % ל . 80 % – הוא תלוי גם בגיל התלמידים . בגן הילדים ובבית הספר היסודי הוא גבוה יותר מבתיכון . בארגנטינה , למשל , מבקרים בבתי הספר היהודיים כשני שלישים מהילדים גילאי הגן והיסודי , ופחות מ 40 % – בתיכון . המצב דומה גם במקסיקו . את אחוזי ההשתתפות הגבוהים יש לזקוף ללא ספק לזכות הפיכתם של כל בתי הספר ליומיים . המעבר מבתי ספר משלימים שיעדם הבלעדי היה הקניית השכלה יהודית לבתי ספר יומיים המקנים גם השכלה כללית אמנם צמצם את היקף לימודי היהדות בבתי הספר , אבל הוא חסם במידה ניכרת את הנשירה מהם במעבר משנה לשנה , תופעה שהיתה אחת ממחלותיו הכרוניות של בית הספר המשלים . כך נוצר מצב שבארצות כאורוגוואי וארגנטינה , שבהן תפסו בתי הספר היומיים את מקומם של בתי הספר המשלימים , ירדה הרמה הממוצעת של לימודי היהדות , אך חלקם היחסי של הילדים המבקרים בבית הספר היהודי ונחשפים לתרבות היהודית גדל במידה ניכרת . בזמן האחרון הביא המשבר הכלכלי בארגנטינה לפתיחת מסגרות לימוד משלימות , הפועלות יום או יומיים בשבוע , ומלמדים בהן לימודים יהודיים ומקצועות ייחודיים נוספים למען ילדים שהוריהם אינם יכולים לשלוח אותם לבתי הספר היהודיים היומיים . חיי התרבות מראשית השתקעותם באמל"ט היו ליהודים חיי תרבות פעילים . הם לא הסתפקו בהקמתם של מוסדות סיוע למהגרים ולנזקקים ושל ארגונים להבטחת קיומה של המסורת היהודית ולהנחלת היהדות לצעירים , וביקשו גם לתת ביטוי לכישוריהם האינטלקטואליים והספרותיים . אפיקי הביטוי הלשוניים היו יידיש וספרדית , ובמידת מה גם גרמנית . היידיש היתה השפה האינטימית של האשכנזים , והיצירות הראשונות שנוצרו באמל"ט נכתבו בה . ואולם עד מהרה רכשו היהודים את הספרדית וגם את הפורטוגלית והפכו אותן ללשונות יצירתם . במחצית השנייה של המאה ה20– נעשו אלה ללשונות היצירה הכמעט יחידות שלהם . היצירה היהודית , שכוונה תחילה אל היהודים עצמם , חדרה עד מהרה לזירות התרבות הכלליות עד שנעשתה לחלק בלתי נפרד של היצירה התרבותית הכללית וכבשה לה שם מקום שאין עליו עוררים . גם העיתונות היתה אפיק פורה לביטוי יצירתי יהודי . בראשית דרכה הופיעה בעיקר ביידיש ובגרמנית ובמקרים ספורים בערבית ובעברית . במחצית השנייה של המאה ה20– נעשתה העיתונות היהודית בשפה הספרדית , שהחלה כפרויקט אידיאולוגי של חיזוק הביטויים היהודיים בחברה המקומית וכתופעה ייחודית ונדירה , לכלל . בשלהי המאה ה20– כבר הופיעה כל העיתונות היהודית בפורטוגלית או בספרדית . לעיתונות המודפסת נוספו גם ידיעונים ופרסומי חדשות המופצים דרך האינטרנט , אחדים מהם בתדירות יומית . ויש פרסומים המופצים גם בדפוס וגם באתרי אינטרנט . המגמות הדמוגרפיות מספר היהודים באמל"ט ( שאומדנים לשנת 2000 העריכו אותו ב ( 415 , 000– נמצא במגמת הצטמקות . המובילה במגמה זו היא הקהילה הגדולה ביותר , זו של ארגנטינה . בראשית שנות ה60– עדיין הוערך מספר תושביה ב 310 , 000– נפש . עד ראשית בראשית דרכה הופיעה העיתונות היהודית בעיקר ביידיש ובגרמנית . רק במחצית השנייה של המאה ה20- נעשתה העיתונות היהודית בשפה הספרדית לכלל . בתמונה : עמוד שער משנת 1910 של כתב עת ביידיש שפירוש שמו "המתיישב היהודי בארגנטינה . " במרכז למעלה – תמונתו של הברון הירש , מייסד חברת יק"א שפעלה להתיישבות חקלאית של יהודים בארגנטינה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|