|
עמוד:159
הרי האנדים בדרום אמריקה – בוליביה , פרו , קולומביה ואקוואדור – וכן ארצות מרכז אמריקה , להוציא קוסטה ריקה ומקסיקו . בארצות הללו מועט מרכיב המהגרים האירופיים באוכלוסייתן ואפשר לכנות אותן "אינדו–אמריקה . " הקבוצה השנייה של המדינות עיקר אוכלוסייתן מהגרים – בעיקר אירופיים שנוספו לכובשים האיבריים – שהגיעו אליהן במאות ה19– וה . 20– עם המדינות הללו , שאפשר לכנותן "אירואמריקה , " נמנות צ'ילה , ארגנטינה , אורוגוואי , ברזיל = ונצואלה . על האוכלוסיות האלה יש להוסיף מהגרים שחורים שהובאו מאפריקה בכפייה כדי לשמש עבדים במטעי הקפה והסוכר , והם מרוכזים כיום בברזיל ובאיי האנטילים . ההגירה היהודית שהחלה בסוף המאה ה19– הגיעה בעיקר למדינות אירו–אמריקה ובהן נמצאים כיום למעלה מ 80 % – מיהודי אמל"ט . שני הריכוזים הגדולים הם ארגנטינה ( כ ( 190 , 000– וברזיל ( כ , ( 97 , 000– ואליהם מצטרפים אורוגוואי ( כ , ( 22 , 000– צ'ילה ( כ , ( 21 , 000– ונצואלה ( כ ( 16 , 000– וקוסטה ריקה ( כ . ( 2 , 500– מבין ארצות אינדו–אמריקה מקסיקו היא שקיבלה את עיקר המהגרים היהודיים ( כיום יש יותר מ , ( 40 , 000– ואחריה פנמה , קולומביה ופרו עם מספר יהודים הנע בין 2 , 500 ל 5 , 000– כל אחת . ביתר הארצות יש פחות מאלף יהודים . היהודים שהיגרו לארצות אמל"ט בתקופות הראשונות הגיעו אליהן מתוך בחירה חופשית . בתקופת השואה הם הגיעו באין ברירה משום שהארצות האלה היו מן האחרונות שנותרו פתוחות לקליטת המהגרים היהודיים המיואשים . בדרך כלל לא התאכזבו היהודים מארצות מושבם החדשות . הן הציעו להם חופש ושוויון , פרנסה והשכלה , ולא עבר הרבה זמן עד שראו בהן את מולדתם החדשה . יהודי אירו–אמריקה התערו במהירות בחברה של אותן ארצות . הם הגיעו בהן למעורבות גבוהה כמעט בכל תחומי החיים : בתרבות , בהשכלה , בפוליטיקה ובכלכלה . במדינות אינדו–אמריקה , לעומתן , היתה מעורבותם של היהודים בחיי חברת הרוב מצומצמת יותר , אבל ההסתגרות של החברה היהודית היתה מלווה בהן בשגשוג כלכלי ובריכוז בשכבות הביניים הגבוהות של החברה . לעומת זאת , בארצות אירואמריקה היה הפיזור החברתי והכלכלי של היהודים רחב יותר , והיה אפשר למצוא את רוב היהודים ברבדיו השונים של המעמד הבינוני . ואולם התהליכים החברתיים והכלכליים שפקדו ארצות בשלהי המאה ה20– הביאו לירידה ניכרת במעמד הכלכלי של היהודים . בכל הארצות האלה שהתירו כניסת יהודים הם התקבלו כתושבים שווים לכל דבר . ואולם מגזרים רחבים בחברה תבעו היהודים שהיגרו לארצות אמל"ט בתקופות הראשונות הגיעו אליהן מתוך בחירה חופשית . היו בהם שניסו לעבור לסגנון חיים אחר ממה שהיה מקובל עליהם בארצות מוצאם . בתמונה : גאוצ'וס יהודים ביישוב של יק"א בארגנטינה , שנת 1920 בקירוב
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|