יהודי צרפת דור לאחר ההגירה היהודית מצפון אפריקה

עמוד:143

יהודי צרפת דור לאחר ההגירה היהודית מצפון אפריקה מישל אביטבול המפגש של יהודי צרפת עם המודרנה בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הוא תערובת של אוניברסליזם קיים משכבר , המעוגן ברעיון האזרחות , עם זהות יהודית חזקה יותר של המהגרים מצפון אפריקה . " צרפת זוללת את יהודיה" – זו לשונה של אמרה יהודית , שבאה לרמז על המהירות הרבה שבה נטמעו לחלוטין , מאז , 1791 גלים רצופים של מהגרים יהודיים באוכלוסייה הצרפתית . אלה כללו יהודים ספרדיים ותיקים שחיו בבורדו ובקומטה ונסן , יהודים אשכנזיים מאלזאס–לורן וזרים כגון עשרות אלפי הפליטים היהודיים ממזרח אירופה ומהבלקאן . לכולם – בעקבות ההצהרה הנודעת של "קלרמון–טונר" בצרפת של המהפכה – ניתנו זכויות שוות כיחידים , אך הן נשללו מהם לחלוטין כאומה או כקהילה בעלת זהות קולקטיבית ייחודית . הם כונו "יזראליטים" , ( israelites ) כינוי המצביע בין היתר על החלשה מתמדת של קשריהם הלאומיים והחברתיים עם העם היהודי . לבד מכמה יוצאים מן הכלל , זו היתה המגמה הכללית שרווחה בקרב יהודים דוברי צרפתית מאז ימי נפוליון , עד פרשת דרייפוס , ששימשה השראה לציונותו של הרצל , ועד מלחמת העולם הראשונה , השואה ודה גול . בעצם , לא השואה – שבה הושמד חלק ניכר מיהדות צרפת – אף לא לידתה של מדינת ישראל , לא חוללו שינוי עמוק באוריינטציה רעיונית אוניברסלית זו . אחרי מלחמת העולם השנייה , שעה שמאות רבות של ניצולים יהודיים העדיפו להחליף את שמותיהם ואפילו להמיר את דתם לדת הקתולית , התמסרו מנהיגיהם לתהליך של שיקום מוסדותיהם הישנים ( ה"קונסיסטואר" [ הוועד המרכזי של הקהילה המוסמך לעסוק בענייני דת בלבד , [ בתי כנסת , בתי ספר דתיים ) שנהרסו בכיבוש הגרמני , ולפתיחתם של מוסדות חדשים כגון CRIF ( המועצה המייצגת של מוסדות יהודיים בצרפת ) וFSJU– ( קרן הסעד היהודית המאוחדת . ( לארגונים החדשים האלה חלק נכבד העימות במזרח התיכון . ואולם , בדרך כלל , ממשיכה הקהילה להפגין תמיכה במדינת ישראל . שינוי ברור אחד שחל בשני העשורים האחרונים של המאה ה20– הוא הגידול בתנועת החזרה בתשובה , וה"שטי I לים" שצצו כפטריות אחרי הגשם ביוהנסבורג . הפנייה לקיום מצוות ניכרת ביוהנסבורג מאז שנות ה , 70– ובשנים האחרונות ניתן להבחין במגמות דומות גם בקייפטאון , המרכז היהודי השני בגודלו במדינה . השינויים האלה גרמו מתחים בקהילה , שחבריה מוגדרים מבחינה היסטורית "אורתודוקסים שאינם שומרי מצוות . " נוצר עימות בין השואפים לשמור על אורתודוקסיה בסגנון מסורתי מודרני לבין שומרי המצוות ההולכים ומתחזקים באדיקותם . חילוקי הדעות האלה לא היתרגמו לתמיכה בתנועה הרפורמית , שכוחה ירד מכ 17 % – בשיאה לכ 7 % – בלבד . ב1998– הגדירו את עצמם 14 % מיהודי דרום אפריקה אורתודוקסים אדוקים . לרוב היהודים יש רגשות עזים כלפי יהדותם . רק 9 % מודים כי אינם מקדישים כמעט כל מחשבה לעצם היותם יהודים . בעשורים האחרונים סבלה הקהילה מהגירה ניכרת , שהשפיעה השפעה משמעותית על מבנה הקהילה והרכבה . בשיאה ( ב ( 1970– מנתה הקהילה 118 , 200 נפש , או 0 . 6 % מכלל אוכלוסיית המדינה , שמנתה אז 21 . 4 מיליון איש , ו 3 . 1 % – מכלל האוכלוסייה הלבנה , שמנתה 3 . 7 מיליוני איש ; כיום נאמדת הקהילה בכ 80 , 000– איש או פחות מחצי אחוז מכלל האוכלוסייה . על אף שטף העוזבים והעלייה החדה בגיל הממוצע בגללו , הקהילה ממשיכה לתרום במידה מרובה לכל תחומי החברה והיא יכולה לחוש בנוח באתוס שמוקיר יוזמה , מעלה על נס את הרבגוניות ומקיים חוקה ליברלית ומתקדמת . לקריאה נוספת : Contemporary Survey , Oxford University Press , Cape Arkin , Marcus ( ed . ) , South African Jewry , A association with the Kaplan Centre for Jewish Studies Institute for Jewish Policy Research , London , in African Jews , JPR Report , No . 3 , September 1999 , Africa' : highlights of the 1998 national survey of South and Bruk , Shirley ( eds . ) , Jews of the 'new South Kosmin , Barry A ., Goldberg , Jacqueline , Shain , Milton Town , 1984 . African Jewish Experience , Jonathan Ball , Memories , Realities and Dreams , Aspects of the South Shain , Milton and Mendelsohn , Richard ( eds . ) , and Research , University of Cape Town . Press , Cape Town , 1980 . Jewish Experience 1910-1967 , Oxford University Shimoni , Gideon , Jews and Zionism , The South African Johannesburg and Cape Town , 2001 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא