|
|
עמוד:140
שבו רשומים ילדים יהודיים רבים ; ולעת זקנה יעדיפו רובם בתי אבות יהודיים . מבחינה פורמלית נעשית הזהות היהודית דתית פחות . לעומת זאת , מבטאים השיעורים הגבוהים של קשרים אישיים הדוקים בין יהודים השקעה של דורות רבים ב"הון חברתי . " גם העובדה שיהודים רבים בוחרים לגור בשכונות שבהן מתגורר אחוז גבוה יחסית של יהודים מעידה על כך . ביחס לכלל האוכלוסייה , ניכר ביהודים שיעור גבוה של פעילות התנדבותית ( למען בתי ספר , בתי חולים , בתי כנסת ועמותות צדקה אחרות , גם מחוץ לקהילה היהודית . ( נתינה לצורכי צדקה נפוצה לכל רוחב הספקטרום החברתי והכלכלי . ההשקעה בהון חברתי באה לידי ביטוי גם בגופים התנדבותיים המשמשים מקום מפגש לפעילויות משותפות , כספורט , דרמה , ברידג' וקריאה בצוותא . לאחדים פעילות זו היא רק חלק קטן ממעורבותם בחיים היהודיים , ואילו לאחרים זה עשוי להיות הקשר היחיד שלהם עם יהודים אחרים , מחוץ לחוג חבריהם הקרובים . נוסף על קשרים אישיים , על פעילות התנדבותית ועל חברות בארגונים פורמליים או בגופים התנדבותיים , שבאמצעותם מפתחים היהודים את תודעת השייכות הקבוצתית , נוצרו גם מוסדות אחרים , שגם הם מעודדים תודעת שייכות . סקרים מראים שהיהודים נוהגים לעסוק בפעילויות תרבותיות , מעיסוקים פסיביים כגון קריאה והאזנה לרדיו ועד לעיסוקים אקטיביים כהליכה לקולנוע , לתיאטרון ולקונצרטים . יתר על כן , רבים מהם מייחסים חשיבות לתמיכה במגוון אירועים תרבותיים בעלי דגש יהודי , ובכללם קונצרטים ואירועים מוזיקליים אחרים , תערוכות אמנות וספרות ופסטיבלים בנושאי מוזיקה , הוצאה לאור , אמנות וקולנוע , וגם לחינוך וללימודים יהודיים . יחד עם הפעילויות האלה , רבים מיהודי בריטניה , גם החילונים המושבעים , מבקרים במוזיאונים יהודיים בנסיעותיהם לחוץ לארץ . מעניין שסקרים קהילתיים שנעשו לאחרונה מגלים שהיהודים מעשנים וצורכים אלכוהול הרבה פחות מבריטים אחרים . הדבר הזה מסביר לא רק את אריכות ימיהם , אלא כנראה גם את העובדה שנותר בידיהם יותר כסף פנוי לפעילויות תרבות . כיצד אפוא נגדיר או נתייג את יהודי בריטניה ? במילים אחרות , כיצד ניטיב לתאר מי הם יהודי בריטניה בשנים האלה ? ניתן לפסול על הסף את מושג הגזע , אף כי עדיין השתמשו במושג אומלל זה גם בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה . יהודים בריטיים רבים מחשיבים עצמם , ונתפסים כך בעיני אחרים , קבוצה דתית . אך בהגדרה הזאת קיים פרדוקס גדול : נראה שאין גורם שהם חלוקים בו יותר מהדת . מנקודת מבט סוציולוגית , בעצם אנתרופולוגית , יש כאן מצב שבו קיימות קבוצות שייכות בולטות של יהודים – המזהות את עצמן כמשתייכות לאותה יהדות – שלא יישבו יחדיו לשולחן האוכל , ובוודאי לא יתקשרו ביניהן בקשרי נישואים , והן חיות , למעשה , מבחינה אנתרופולוגית , בתרבויות שונות זו מזו . יתרה מזאת , בזמן האחרון אף מתרחב הפילוג ביניהן . אף כי לפני שנת 1939 רצו יהודים רבים להיות "אנגלים בני הדת היהודית , " עשתה המציאות האכזרית של השפעת הנאציזם את הביולוגיה והמוצא לגורלם המשותף . לכן התשובה לשאלה מי הם היהודים , בהקשר של מדעי החברה , היא שיהודי בריטניה הם אכן קבוצה אתנית . כל היהודים הדתיים שייכים לקבוצה האתנית כי הדת היהודית היא אתנית מטבעה , אך לא כל היהודים האתניים הם דתיים . הזהות האתנית היא אפוא הרחבה והכוללת יותר . ההיסטוריה של אירופה , בייחוד בשנים , 1945-1933 הראתה כי אין יהודי , רחוק ככל שיהיה משורשיו , שיוכל להימלט מהגורל המשותף . בנקודה הזאת יש להוסיף הסתייגות חזקה ביותר : הסמלים , טקסי המעבר וחלק מהטקסטים המכוננים של מורשת הדת היהודית נותרו הגורמים המאחדים ביותר בקרב יהודי בריטניה , גם אם הם חלוקים ביניהם במידה קיצונית בנוגע לפרשנותם . הדבר הזה תקף גם למי שמחשיבים עצמם חילונים או מסורתיים . מנקודת מבט מוסדית הדת בימינו היא גורם המעורר מחלוקת בחייהם של יהודי בריטניה , אך מנקודת מבט סמלית היא נותרה הגורם הבסיסי המאחד בתחומים רבים של חייהם כיהודים . יש להכיר ולהוקיר את הפרדוקס הזה כדי להבין את ה'קהילה . ' האוכלוסייה היהודית בבריטניה מראה אפוא תכונות רבות של קבוצה אתנית בגלל מוצאה מאוכלוסיית מהגרים וההיסטוריה הייחודית שלה . תחושה חזקה של השתייכות לעם אחד וקשר קרוב למדינת ישראל מסייעים בעידוד ההיבט הזה של הזהות הקבוצתית והאישית . זו גם קבוצה תרבותית , אם כי מן הסוג ששרידים היסטוריים של מנהגים דתיים והשתייכות דתית עדיין ממלאים בה תפקיד נכבד , בגלל הקו הנוקשה של שמרנות תרבותית שנוהגים בה יהודי בריטניה כחברה , בעיקר בהיבטיה הארגוניים . אף על פי כן יהדות בריטניה העכשווית רחוקה מלהיות קהילה המבוססת בעיקרה על אמונה משותפת , כמו שנהגו רבים לראותה , והיא אף רחוקה עוד יותר מלהיות נתונה במהלכה של תחייה רוחנית מחודשת של העבר המיושן .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|