|
|
עמוד:138
במחצית המאה שחלפה התחוללו שינויים מרחיקי לכת ביהודי בריטניה כיחידה חברתית . חוויית המלחמה הטוטלית ותוצאותיה האיצו בהם את תהליכי החילון והמודרניזציה במובן של אנגלוזציה . אף ששרדו את השואה הושפעו יהודי בריטניה עמוק ממלחמת העולם השנייה . צעירים יהודיים רבים שירתו שירות צבאי פעיל שנמשך לעתים עד שש שנים , ( 1945-1939 ) לרוב מעבר לים . חייה של האוכלוסייה האזרחית הופרעו מבחינה חברתית ודתית בגלל שינוי מקום המגורים עקב הפצצות ה"בליץ" על הערים . עשרות אלפי ילדים יהודיים מלונדון וממרכזי תעשייה אחרים הופרדו ממשפחותיהם , והועברו לגור אצל משפחות לא יהודיות באזורים כפריים בטוחים יותר . במהלך העשורים הבאים שלאחר זעזועי המלחמה התרחשו , למעשה בו זמנית , כמה תהליכים חברתיים שהשפיעו על יהודי בריטניה . הבולט בהם הוא התמורה שהתחוללה בהם , מדור שני של מהגרים , שרובם משתייך על מעמד הפועלים ומעמד הביניים הנמוך , לאוכלוסייה של מתברגנים . הנתונים הדמוגרפיים מראים שיהודי בריטניה הזדקנו ומספרם התמעט עקב הגירה ( לארצות הברית , לישראל , לקנדה , לאוסטרליה ולספרד , ( עקב שיעור ילודה נמוך , נישואי תערובת וטמיעה באוכלוסייה הכללית . כעת הם משתייכים בבירור למעמד הביניים , ובמונחים כלליים הם משכילים ביותר ותחומי עיסוקם ורמת הכנסתם תואמים את הרמה הגבוהה של השכלתם . בתקופה ההיא בלט בייחוד השינוי שהתרחש במעמדן של נשים יהודיות . השינוי הזה תרם הרבה להאצת תהליכי המודרניזציה בחיי המשפחה , ביחסים בין המגדרים ובהיקף הילודה , והוא מסייע בהבנתם . הוא גם שימש הכוח המניע של ההתקדמות במעמד החברתי המתבטאת בנתונים הכלכליים . רוב הנשים היהודיות שנולדו אחרי שנת 1960 הן בוגרות אוניברסיטה . ואילו ב1950– היו רוב הנשים הנשואות עקרות בית , או הועסקו בבתי חרושת או בעסקים משפחתיים קטנים . בשנת , 2001 על פי מפקד התושבים , הועסקו 40 % מכלל הנשים שעבדו לפרנסתן במשרות ניהול או במקצועות החופשיים . אין ספק שהשינוי שהתחולל בתפקידים שמילאו הנשים בחברה הבריטית התרחש רובו בשל אילוצים כלכליים , ובייחוד הצורך למצוא מקורות הכנסה מחוץ לבית , אך מקורו גם בחיפוש הגשמה עצמית . בימינו כבר אין מטילים ספק במטרות האלה . המסורת היהודית השמרנית הקפידה על חלוקת תפקידים ברורה בין המגדרים גם בתחום החברתי וגם בדתי . לפיה , חובותיה העיקריות של האישה הן להינשא ולהביא לעולם צאצאים . בתחומי הבית היא אמנם שלטת , אבל אין לה שום תפקיד בבית הכנסת . צפוי אפוא שקהילות אורתודוקסיות ייתנו תמיכה רבה יותר לחלוקת התפקידים המסורתית בין המגדרים , ועם זאת , בסקר שנערך ב , 1995– רק 36 % מן הנשאלים האורתודוקסים הסכימו במידה כלשהי עם האמירה : " עבודה – זה בסדר , אבל מה שבאמת רוב הנשים רוצות הוא בית וילדים . " ואולם היחס הזה והמציאות של השוויון המגדרי כרוכים במחיר מסוים המתבטא בחיי המשפחה וההור 1 ת , ולכן יש מי שמנסים להחזיר את הגלגל אחורה . ואכן , לקהילה החרדית , שבה 30 , 000 נפש , אופייניים שיעורי ילודה גבוהים , משפחות מרובות ילדים וחתך גילים צעיר . עקב כך זוהי אוכלוסייה ענייה המתגוררת בעיקר במרכזי הערים . חלק מהגידול באוכלוסייה החרדית בא על חשבון ירידת קרנה של האורתודוקסיות המתונה , שהתרחשה בעקבות החיפוש של צעירים בעלי נטייה דתית אחר סגנון חיים שיספק את צורכיהם הרוחניים . הריבוי הלא פוסק במספר הבוחרים בסגנון חיים חרדי או אורתודוקסי אחר עורר בין יהודי בריטניה ויכוח בסוגיות של מגמות בתרבות , ובייחוד בשאלה האם הקהילה עוברת תהליך של תחייה רוחנית או של שקיעה תרבותית . יותר ממחצית מגדירים עצמם חילונים חרף הפופולריות שסגנון החיים האורתודוקסי זכה לה בלא ספק בשני העשורים האחרונים של המאה , מתרחשים תהליכים חברתיים ותרבותיים אחרים המשפיעים על החיים המאורגנים של יהודי בריטניה . רוב ( 70 % ) יהודי בריטניה הבוגרים משתייכים לבית כנסת או שאחד מבני ביתם משתייך אליו . אבל אף ש 75 % – משתייכים לבתי כנסת אורתודוקסיים , מגדירים יותר ממחצית יהודי בריטניה את השקפת עולמם האישית "חילונית" או "חילונית במידה מסוימת . " לגבי כמה מהמשקיפים ברורה "אורתודוקסיות נומינלית" זו מאליה ; אחדים מופתעים ממנה ; אחרים מוטרדים . בתי הכנסת בבריטניה מתפקדים למעשה כ"חברה קדישא . " מכיוון שבבריטניה לא קיימת תעשיית לוויות מסחרית כמו בצפון אמריקה , יש לבתי הכנסת מונופול על בתי הקברות היהודיים . אפשר לומר בפשטות כי כדי שאדם יוכל להיקבר לצד אבותיו ויקיריו עליו להשתייך לבית כנסת , ויש כאן אמצעי של גיוס חברים , שהזמן הוכיח את יעילותו . זה , והרצון העז לקיים טקסי קבורה יהודיים , מסבירים יחד את השיעורים הגבוהים , על פי כל אמות המידה הבינלאומיות , של ההשתייכות לקהילה דתית . יחד עם זאת יש עדות נרחבת , המסתמכת על הסתכלות ועל מחקרים , שלפיה רבים שאינם רואים בקהילותיהם , ברבניהם ובטקסים הדתיים שהם משתתפים בהם מקור השראה , ממשיכים בכל זאת לייחס אמינות ולגיטימיות מן המעלה הראשונה לחיים הדתיים בבתי הכנסת .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|