|
עמוד:137
' קהילה' יתייחס אך ורק למוסדות או גופים התנדבותיים יהודיים , היינו החיים הקהילתיים המאורגנים של יהודים . ב1945– היו יהודי בריטניה , שמספרם היה כ 450 , 000– נפש , קבוצת המיעוטים הדתית הלא נוצרית הגדולה ביותר בממלכה המאוחדת , וגם קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר שמקורה מחוץ לאיים הבריטיים . יהודי בריטניה חיו אז בחברה הומוגנית , אכולת מעמדיות , ופטריוטית לעילא , שעם זאת ניזוקה כלכלתה קשה במלחמה עד שהגיעה לסף העוני . בשנת , 2001 כשמפקד התושבים הארצי כלל לראשונה שאלת בחירה בנושא הדת , הגדירו את עצמם רק 268 , 000 מהם : יהודים על פי דתם . בשלב הזה הם כבר חיו בחברה צרכנית , רב–תרבותית ומשגשגת יותר , שהדת בה איבדה מסמכותה ומיוקרתה ( בייחוד הכנסייה האנגליקנית , הדת הרשמית של המדינה ) וההייררכיה החברתית המסורתית נשחקה . יתרה מזאת , עד שנת 2001 היה מספר מאמיני הדת היהודית בבריטניה נמוך ממספר מאמיני האיסלאם , ההינדואיזם ודת הסיקים . אפילו על פי ההגדרה האתנית–הדתית הרחבה ( שנכללים בה גם חילונים ויהודים על פי תרבותם , ( מספרם של יהודי בריטניה הוא 350 , 000 -320 , 000 נפש בלבד , מספר נמוך בהרבה מזה של קבוצות אתניות חדשות אחרות ממוצא אפריקני , אסייתי ואירופי . אחד התהליכים הבולטים באוכלוסייה המקומית הלבנה הוא חילונה , המתבטא היטב בקריסת ההשתתפות בתפילות הכנסייה בימי ראשון , שירדה לכדי פחות מ 10 % – מהציבור . שחיקה זו של הנוכחות בתפילה בציבור לוותה בהתמוטטות סמכותה , כוחה ויוקרתה של הכנסייה , שהיתה גם מהירה וגם בלתי צפויה . מ G גם שנערך ב , 1995– בקרב יהודים השייכים לבתי כנסת , המייצגים את שני המחנות הבולטים של בתי הכנסת , הורה על תמימות דעים יוצאת דופן בשאלת חשיבותה של הדת בחברה הבריטית . בשתי הקבוצות הסכים הרוב המוחלט 57 % ) מהאורתודוקסים ; 62 % מהמתקדמים , כלומר מכל השאר ) שהדת מאבדת מחשיבותה . לממצא הזה יש השלכה על המורל . לא זו בלבד שהיהודים הדתיים הם מיעוט קטן , אלא הם מחזיקים בדעה שלכל המאמינים ולכל הדתות השפעה פוחתת והולכת בחברה הבריטית . השינוי הבולט ביהודי בריטניה הוא מעברם ממהגרים המשתייכים ברובם על המעמדות הנמוכים לאוכלוסייה של מתברגנים . עם זאת יש גם יהודים רבים באצולת הממון . בתמונה : סניף מארבל ארץ' ( לונדון ) של רשת בתי הכולבו מארקס אנד ספנסר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|