יהודים באוסטרליה: היענות למודרניות ולחילון

עמוד:135

שכללה גם נציגים בולטים של הקהילה היהודית , ונודעה לה השפעה בקידום גישה פלורליסטית יותר . וכך צמחה בתחילת שנות ה70– אותה מדיניות של "רב–תרבותיות אוסטרלית" ונתנה לגיטימציה מוסרית וחומרית נוספת לעניינים שנדונו בקהילה היהודית , שבראשה עמדו עתה מנהיגים מבין קבוצת המהגרים שבאה לאוסטרליה לאחר מלחמת העולם השנייה . אף שמאז 1945 גדלו באורח ניכר מספרן והיקפן של הקהילות הדתיות היהודיות , ראוי לציין תופעה שמשמעותה רבה יותר , והיא שבמהלך מחצית המאה האחרונה השתרשו בקהילה היהודית האוסטרלית כמעט כל ההיבטים והגוונים ה"חילוניים" של החיים היהודיים שלאחר תקופת ההשכלה . לשם דוגמה , בין המהגרים שהגיעו אחרי המלחמה היה חלק ניכר לדוברי יידיש והם תמכו בכמה ארגוני נוער ומבוגרים הקשורים ל"בונד" ומזוהים עם גישתו ה"תרבותית / סוציאליסטית" לזהות היהודית . לבד מעידוד יצירת יידיש ענפה למדי בתחומי הספרות , העיתונאות והתיאטרון , היתה לכך גם תוצאה חשובה ארוכת טווח משהוקמה בשנת 1975 מכללת " שלום עליכם , " בית ספר ללימודי בוקר בשפת היידיש בעיר מלבורן . זה מקרוב , במפקד התושבים של שנת , 1991 ציינו קרוב ל 10 , 000– איש שבביתם מדברים "מעט יידיש . " עד מהרה צמחו גם ארגונים הקשורים לכל גוון של הפוליטיקה הציונית , ופעולתם המסורה של ציונים למען מדינת ישראל החדשה הכריעה את המגמות האנטי–ציוניות שרווחו בקרב האנגלו–אוסטרלים , שנמנו עם פלגי ה"רפורמים" וה"בונדיסטים" שבין יהודי אוסטרליה . מלחמת ששת הימים ב1967– שמה קץ לשרידיה האחרונים של ההתנגדות לציונות בתוך הקהילה , ומאז קיימת תמיכה כמעט גורפת בישראל בקרב הזרם המרכזי של יהדות אוסטרליה . אף שקיימות באוסטרליה קבוצות יהודים בעלי השקפות ביקורתיות על ישראל ועל המפעל הציוני , הרי ניתן לומר ככלל שקיים קשר הדוק בין יהודים שגדלו באוסטרליה , בייחוד בקרב אלה שפקדו בתי ספר ללימודי בוקר , לבין זיקה חיובית חזקה לישראל . התנועה להקמת בתי הספר היהודיים ללימודי בוקר באוסטרליה היתה בעיקרה יוזמה של קבוצת המהגרים שבאה לאחר מלחמת העולם השנייה . היהודים האלה אימצו את דפוס הלימודים גם על פי ניסיונם במערכות חינוכיות יהודיות נפרדות באירופה וגם על פי החלופות לחינוך הממלכתי הכללי שהיו קיימות כבר באוסטרליה – בתי הספר של הכנסיות הפרוטסטנטיות הגובים מתלמידיהם שכר לימוד ומערכת החינוך הקתולית הנתמכת בידי הכנסייה . בית הספר היהודי הראשון ללימודי בוקר , מכללת "הר–הצופים , " נפתח במלבורן בשנת . 1949 עד שנות ה90– כבר היו 18 בתי ספר כאלה , וכמעט שלושה רבעים מכל הילדים היהודיים במלבורן ומחציתם של אלה שבסידני התחנכו לפחות במקצת משנותיהם בבתי הספר היסודיים והעל–יסודיים בסביבה כזו . כפי שאירע תמיד בכל מקום שבו אימצו יהודים את יתרונות המודרניות , ייחסו יהודי אוסטרליה ערך רב לחינוך חילוני מקיף לילדיהם , ולשימוש בהזדמנויות נוספות שעמדו לרשותם להשלמת השכלה על–תיכונית , הפותחת להם דרך למקצועות נכבדים יותר . זמינותם של בתי הספר היהודיים ללימודי בוקר , שעסקו גם בחיזוקה של הזהות היהודית , אך סיפקו גם סביבה לימודית מועילה מבחינת סיכוייהם של תלמידיהם להתקבל לחוגים המבוקשים בחינוך הגבוה , מילאה תפקיד חשוב במשיכת סטודנטים ממגוון רחב של סביבות משפחתיות יהודיות חילוניות . על פי נתוני מפקד תושבים מן התקופה האחרונה , היה מספר הגברים היהודיים שרכשו תארים גבוהים מתואר "בוגר אוניברסיטה" "גבוה פי שלושה וחצי לערך , " ומספר הנשים היהודיות שרכשו תארים אלה "גבוה פי שלושה" ממספריהם בכלל אוכלוסיית אוסטרליה . יהודים מיוצגים היטב במקצועות החופשיים ; בעולם העסקים , הכספים והניהול ; בתקשורת , בחינוך , במוסדות האקדמיים ובכל הדרגים של הפקידות הממשלתית ; במפלגות הפוליטיות העיקריות ; וכן בתפקידים נבחרים בשלטון המקומי , ובמישור המחוזי והפדרלי . להוציא התנסות מעטה באנטישמיות וקצת מכשולים , שעמדו – אם עמדו – בדרכם לקידומם הכלכלי , הרי עד שנות ה80– וה90– הראו רוב יהודי אוסטרליה מידה גבוהה של התערות בתרבות הכללית . לכולם כמעט משמשת כיום האנגלית שפת תקשורת עיקרית . ( עדיין ניתן להיתקל ביידיש , אך היא משמשת שפה משותפת רק לדור המזדקן של מלחמת העולם השנייה , ואילו רוסית מדברים בעיקר המהגרים החדשים מברית המועצות לשעבר ( . וחשוב יותר , רוב יהודי אוסטרליה נוטלים חלק , גם בדרך פעילה וגם כצופים / צרכנים , במלוא קשת הפעילויות בתחומי הספורט , האמנות , המוזיקה והתרבות בכללה . דוגמה לרמת האינטגרציה שלהם בזרם המרכזי הפופולרי היא הרב יוסף גוטניק , חסיד חב"ד ואיש עסקים עשיר , שנעשה לנשיא מועדון הכדורגל של מלבורן ( מוסד שהיה מזוהה תקופה ארוכה כמעוז הממסד ה"ואספי" של הפרוטסטנטים האנגלוסקסים הלבנים . ( כשהוא מופיע מדי פעם בפעם בתוכניות ספורט בטלוויזיה ועל ראשו כיפה מקושטת בצבעי המועדון , גורר הדבר הערות וויכוחים בחוגים יהודיים ( בעיקר אורתודוקסיים , ( יותר מאשר בקרב הציבור הרחב יותר של חובבי הכדורגל . אולי לא מפתיע שרוב היהודים , אך בעיקר אלה שנולדו באוסטרליה או באו אליה בילדותם , חשים עצמם בדרך כלל מקובלים ונינוחים ב"זרם המרכזי" של החברה האוסטרלית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא