תמורות בקהילה היהודית המאורגנת בארצות הברית

עמוד:107

הערכה מחדש של ההשערות בשנת 1963 פרסמו נתן גלייזר ודניאל פטריק מויניהאן , אז שניהם פרופסורים באוניברסיטת הארוורד , ספר מהפכני שבו טענו כי התודעה האתנית , ומכאן זהותן של קבוצות מיעוטים , אינה מתרופפת , אלא ממשיכה לשמור על חיותה , לפחות בעיר ניו יורק . בכל פרק של ספרם , מעבר לכור ההיתוך : הכושים , הפורטוריקנים , היהודים , האיטלקים והאירים של העיר ניו יורק , הם קראו לעמיתיהם לצאת ממגדלי השן אל הרחוב ולבחון מקרוב את החיים האמיתיים של האנשים הנכללים בתבניות התיאורטיות שלהם . בחיבורם הזה המרחיק ראות השכילו השניים לנבא את עליית התודעה האתנית והגזעית בקרב מיעוטים אמריקניים , תודעה שבלטה כל כך בתנועת זכויות האזרח במחצית השנייה של שנות ה60– של המאה ה . 20– התפתחותה של המודעות הציבורית של השחורים הובילה , מצדה , לעלייתה ולהפגנתה של התודעה האתנית בקרב קבוצות שונות , ובכללן היהודים . שכן , כך נטען , אם "שחור הוא יפה , " ומשתמע מכאן שיש להורות את השפה הסוואהילית ואת מקצועות הלימוד האפרו–אמריקניים במכללות העירוניות של ניו יורק , הרי שגם "יהודי הוא יפה , " והעברית והיידיש ולימודים יהודיים הם תחומים אקדמיים לגיטימיים , ומן הראוי שילמדו אותם באוניברסיטאות הכלליות . סטודנטים יהודיים שנמנו עם מנהיגי התנועה לזכויות האזרח בקמפוסים ברחבי ארצות הברית עשו , לאחר מכן , שימוש במיומנויות שרכשו במהלך לימודיהם לתואר ראשון , לקידום תודעת הזהות היהודית . המיומנויות האלה לוטשו תוך כדי מעורבותם במאבק נגד המלחמה בווייטנאם ובתנועה לשחרור האישה בארצות הברית . המתח והמועקה של שבועות ההמתנה שקדמו למלחמת ששת הימים של 1967 בישראל , ופרץ השמחה שהיה בעקבות ניצחון צה"ל , האיצו יחד את תהליך עליית המודעות בקרב יהודי אמריקה , והוליכו להיפוך ה"אני מאמין" שלהם שירשו מיהדות אירופה , שאימצה אותו מעת שניתנו זכויות אזרח ליהודים בצרפת . ה"אני מאמין" הזה , שבא לידי ביטוי בסיסמה " היה יהודי בביתך ובן אדם בצאתך , " עדיין שכיח ב"עולם הישן" של אירופה . יש מידה של אירוניה בעובדה שעם דעיכת קיום מצוות הדת בבתיהם פנימה של יהודים רבים , היתה בני הדור השני של המהגרים היהודים הצטרפו לארגוני אחווה וסעד , כגון "בני ברית" המונה היום 500 , 000 חברים וארגון הנשים הגדול ביותר , "הדסה , " המונה 300 , 000 חברות . הדסה , בהנהגתה של הנרייטה סולד עסקה בין השאר בפיתוח פעולות סעד בעולם היהודי שמחוץ לאמריקה ובעיקר בארץ-ישראל , שבה הקימה בתי חולים ובתי ספר לאחיות . בתמונה , הנרייטה סולד בחברת בוגרות המחזור הראשון של בית הספר לאחיות הקרוי על שמה בירושלים , 1921

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא