תמורות כלכליות בקרב יהודי ארצות הברית

עמוד:101

תמורות כלכליות בקרב יהודי ארצות הברית ברי ר' צ'יזוויק וכרמל א' צ'יזוויק לתמורה הכלכלית שהתחוללה בקרב יהדות אמריקה יש מרכיבים של המשכיות ושל שינוי . צמיחתה של הכלכלה האמריקנית בתקופה שלאחר המלחמה שימשה כוח מניע למודרניזציה , שבה מילאו היהודים תפקיד מרכזי . ואכן , הצלחתם הכלכלית של יהודי אמריקה סייעה , באמצעות תרומותיהם , בהנחת היסודות לחיי הקהילה היהודית ובתמיכה בהם . בתמורה הזו חוזרים ונשנים דפוסים דומים , ובכללם הקשיים הכלכליים שנתקלים בהם המהגרים החדשים , השיפור הדרמתי המתרחש במצבם באמצעות פיתוח ויישום של ידע מקצועי ויזמות . נושא מרכזי שגם הוא חוזר ונשנה בקרב היהודים הוא גילוין והרחבתן של נישות שיש בהן צמיחה בכלכלה האמריקנית . השנים המוקדמות של היהדות האמריקנית בתקופת המהפכה האמריקנית הגיע מספר היהודים ל 3 , 000– הסובבת עם שמירה על זהות תרבותית יהודית . קהילות אחרות גילו כי התמודדותן עם תהליכי המודרניזציה מושפעת מהקשריהן ההיסטוריים . כל הקהילות האירופיות עומדות מול מורשת השואה ו"הבעיה היהודית , " על צורותיה השונות , שקדמה לה . קהילות מזרח אירופה חייבות גם להתמודד עם השפעתה של תקופת השלטון הקומוניסטי , על התנגדותו – ברוב שנות קיומו – ללאומיות , לדת ולתרבות היהודית . חרף התוצאות ההרסניות של משטרים עוינים , מתגלים בקהילות אלו , תוך כדי המשיכה אל המודרנה , סימנים מפתיעים של תחייה תרבותית יהודית , דווקא במקום שהיה ניתן לצפות לה פחות מכל מקום אחר . בצרפת , בגרמניה ובמדינות אחרות במרכז אירופה נתעצבו הקהילות היהודיות בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה בסיועם של גלי הגירת יהודים מצפון אפריקה , ישראל ורוסיה . יהודים ברוסיה , באוקראינה ובפולין נאלצו להיאבק בשקיעה דמוגרפית בתקופת נפילת הקומוניזם ואחריה . בדומה לכך היו גם יהודים באמריקה הלטינית ובדרום אפריקה נתונים להשפעתן של צורות אחרות של חוסר יציבות פוליטית ושל תמורות ושינויים , והם מילאו בארצות אלו תפקידים חשובים גם במגזרים המסורתיים וגם במגזרים החותרים לשינוי ולרפורמה . ובשעה שמעברים אלה מתרחשים בתוך קהילות התפוצות , עדיין קיימת במלוא חריפותה הסוגיה של הקשרים בינן לבין ישראל . בין התפוצה לבין ישראל קיים דפוס רבגוני של השתתפות ( ולדעת אחדים , של התערבות ) זו בחייה של זו . במידה גוברת והולכת , עם הגירתם של ישראלים לתפוצות ועלייתם של יהודים מהתפוצות לישראל , מתהדקים הקשרים הדו–כיווניים בין התפוצות לישראל . למיעוט חזק של יהודים מחויבים לזהותם בתפוצות , ישראל – על כל משלביה הפוליטיים , הביטחוניים והחברתיים–תרבותיים – היא חלק מהמציאות היהודית היומיומית שלהם . דבר זה נעשה קל יותר בשל מציאותו של עולם יהודי " וירטואלי , " של " הכפר העולמי " היהודי , הניזון מביקורים הדדיים , מקשרי טלפון ומעל לכול – מהאינטרנט . כמה מהניסויים הנערכים בתפוצות בתחומי התרבות היהודית ובדת החלו רק לאחרונה להגיע לישראל , אף שקו התיחום הדתי נותר חד כשהיה . פולמוס "מיהו יהודי " ? מדגים את המתח הקיים כאן , כאשר ישראל טרם הגיעה לפלורליזם הדתי–תרבותי שניתן למצוא ברוב התפוצות . בראשית המאה ה21– עולים וצפים ביתר שאת כמה אתגרים הנוגעים ליחסי ישראל והתפוצות . אף אחד מהצדדים אינו יכול לטעון למעמד של השותף הדומיננטי במה שמסתמן והולך כיחסים סימביוטיים , שבהם תלות הגורל ההדדית היא המציאות העכשווית . מובן שתסריטים עתידיים שונים של מהלך הסכסוך המזרח–תיכוני יוליכו בהכרח לכיוון התפתחות שונה של הקשר בין ישראל לתפוצות . אפשר בהחלט שחלקים מן התפוצות יתרחקו או אפילו יינתקו מישראל , ואילו אחרים ייעשו אפילו יותר מעורבים בגורלה . חיזוי עתידן של תפוצות היהודים הוא דבר בלתי אפשרי , כפי שהוכיחה המאה ה . 20– גם אין זה ברור אם ישראל צריכה , או תוכל , למלא תפקיד בארגונם הפוליטי של יהודי התפוצות . גופים יהודיים בינלאומיים , כגון הקונגרס היהודי העולמי והסוכנות היהודית , מנסים להעניק כיוון , תכנון ומנהיגות בבעיות ספציפיות המשותפות לכל חלקי התפוצות . גם הגוף החדש , "המכון לתכנון מדיניות העם היהודי , " עורך פעילות מחקרית ודיונים ומנסה להעלות הצעות לפתרונן . פעילות דומה עורכים גם גופים יהודיים אחרים בתפוצות השונות . המפגש עם המודרנה וההתפתחויות שחלו בעבר בחיים היהודיים הביאו לידי יוזמות המנסות לשלב בין מגמות הפוכות . אין זה סביר שתוכניות שיועלו באליטות עשויות להפיק , לא כל שכן לכפות , הנדסה חברתית חדשה בתפוצות , בלי שיסתמכו על תנועות עממיות חזקות החותרות לשינוי ולהתחדשות .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא