חיים במציאות משתנה והולכת – מבוא

עמוד:100

חיים במציאות משתנה והולכת – מבוא מורטון ויינפלד מדור זה נועד לסקור תופעות , התפתחויות ותהליכים שאפיינו את חיי היהודים בתפוצות השונות , בעיקר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה . הוא , כמו החיבור האנציקלופדי הזה בכללותו , אינו יכול ואינו מתיימר להקיף את כל התפוצות , או לדון בכל התופעות המהותיות לחיי היהודים בהן בתקופה הנדונה . כמו במדורים אחרים , כך גם במדור זה , בחרנו להדגים את תהליכי השינוי , המודרניזציה והחילון , כפי שהתרחשו , ובמידה שהתרחשו , בארצות–התפוצה הנדונות כאן . קיים גיוון רב במציאות שבפניה עומדות קהילות יהודיות רבות בתפוצות . ואף שכל מיון הוא תמיד בלתי מושלם , ניתן עקרונית לתאר בתפוצות שלושה סוגי התנסות ושלושה מקבצי ארצות , בהתבסס על תכונותיהן של החברות המארחות . תחילה : הארצות הדוברות אנגלית – ארצות הברית , קנדה , הממלכה המאוחדת ואוסטרליה . אלו הן חברות של דמוקרטיה יציבה , שבהן היה מצבם של היהודים טוב ביותר במרוצת התקופה המודרנית כולה ; התקיימה בהן מזיגה של צמד המטרות של השתתפות בחיי החברה הסובבת יחד עם השמירה על צורות חיוביות של זהות יהודית וניסוחה מחדש . אחריהן באות מדינות אירופה , ממערב למזרח , על המעלות והמורדות במסורת החדשה להן של דמוקרטיה ושל סובלנות , או העדרה של זו ( בארצות הפאשיסטיות , מכאן , והקומוניסטיות , מכאן . ( ולבסוף , אותן חברות לא–מערביות ולא אירופיות , שבהן ניכר פחות רישומה של המודרניזציה , ושבהן התנסו היהודים בקשיים ניכרים ובמידה רבה של חיים מתוך חוסר ודאות . כפי שניתן לעמוד מן הערכים שנכתבו למען מדור זה , המפגש עם החילון והמודרניזציה היה הדוק יותר בקבוצות הראשונה והשנייה . אבל אפילו באותם אזורי העולם הלאמערבי הנחשבים ל"מתפתחים , " נחשפו קהילות רבות של יהודים למגמות של מודרניזציה הודות לרמת החינוך הגבוהה שלהם , למעמדם החברתי ולקשריהם הבינלאומיים . במקרים אחרים נותרו הפערים גדולים , ותהליך המודרניזציה התקיים במלואו רק בקרב יהודים שעלו לישראל . המגמה בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה היתה ברורה . יהודי התפוצות התרכזו פחות בארצות בעלות רמת החיים הנמוכה יותר של מזרח אירופה , אמריקה הלטינית והמזרח התיכון , ויותר בארצות ש"מדד הפיתוח האנושי" שלהן גבוה יותר – ישראל ומדינות המערב . האוכלוסייה היהודית של ישראל הוכפלה במרוצת השליש האחרון של המאה ה , 20– שעה שהאוכלוסייה היהודית בארצות הליבה של התפוצות פחתה בחמישית . מכל ארצות התפוצה , רק בגרמניה , בקנדה ובאוסטרליה הסתמן בתקופה זו גידול בעל משמעות באוכלוסייה היהודית . אבל ארצות הברית , חרף העמידה במקום מבחינה דמוגרפית של אוכלוסייתה היהודית , נותרה ארץ התפוצה הדומיננטית ובה מתרחשים המפגשים המאתגרים ביותר עם המודרניזציה . ובעוד רבים מהחוקרים מתמקדים בהקטנת מספרה ובהיחלשות זהותה של האוכלוסייה היהודית באמריקה , והם מייחסים אותן לנישואי תערובת , לרמת פוריות נמוכה ולתהליכי טמיעה , מתמקדים אחרים במגמות המתחדשות בקרבם ובהתקרבות המתחוללת בין זהותם האמריקנית לזהותם היהודית . אף שהשפעת גומלין זו בין שתי הזהויות קשורה מבחינה היסטורית בפשרות וביצירת מסגרות מתבדלות , הרי שבראשית המאה ה21– היא מזכירה יותר ויותר "התמזגות . " דוגמה למזיגה כזו יכול לשמש הסנטור ג'ו ליברמן , יהודי מסורתי , שהיה מועמד לסגנות הנשיא . יהודים אמריקנים שזכו להצלחה בתחומי עיסוקם בשל תרומתם התרבותית לחברה כולה – מאל ג'ולסון , זמר הג'אז משנות ה , 20– ועד וודי אלן של הזמן האחרון – מדגימים בהחלט את יסודותיה של התאמה זו . יתר על כן , עיון בזהויות של יהודי התפוצות בחברות המערביות , שהן מודרניות ואפילו פוסט–מודרניות , עשוי להזכיר יותר מסע מאשר שורה של מדדים מסורתיים יציבים . מוקדם של המחקר ושל ההבנה במקרים כאלה – וזו בעצם השקפה אופטימית – אינו במדידה כמותית של "עד כמה יהודיים יהודי אמריקה" ( או בריטניה או צרפת ) כי אם יותר בשאלה "מהן האיכויות שבהן ניכרת יהודיותם של יהודי אמריקה . " ? חברות מודרניות הן אלו שבהן הזהות היהודית היא במידה רבה רצונית , אבל היא נזילה ביותר באופייה במהלך החיים . מכל מקום , בתקופה של חידושים בדת מתגלה לעינינו , בארצות הברית ובמדינות מערביות אחרות , פרדוקס : תהליכים מתמשכים של נישואי תערובת וחילון מתקיימים בצד דוגמאות דרמטיות של מזיגת יסודות והתחדשות בכל הזרמים הדתיים היהודיים . יהודים הנמנים עם זרמים אורתודוקסיים , רפורמיים , קונסרבטיביים ורקונסטרוקציוניסטיים מאמצים להם את השואה ואת ישראל כנושאי התייחסות וכמקור לטקסים המקובלים ברפרטואר שלהם . ותוך כדי כך , הגיוון הגדל והולך ( לפעמים אף בתוך הזרמים עצמם ) מוביל לקיטוב ולמתח בין האורתודוקסים ללא–אורתודוקסים . מחוץ לארצות הברית ישנן קהילות , כגון קנדה ואוסטרליה , שהשיגו הישגים ראויים להערכה בשילוב של מעורבות בחברה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא