|
|
עמוד:79
ב , 1856– בקונגרס ברלין ב , 1878– בוועידת מדריד ב1880– ובוועידת בוקרשט ב . 1913– בכל אותה תקופה היו היהודים לא רק אובייקטים במאבק להגנה על זכויותיהם , אלא גם גורם חשוב בהנעת מעצמות העולם לפעול לטובתם , ולטובת מיעוטים בכלל . הישג חשוב הושג בקונגרס ברלין ב , 1878– כשהוכרו רומניה , סרביה ומונטנגרו כמדינות עצמאיות בתנאי שיתחייבו שלא להפלות בין נתיניהן על בסיס דתי ובתנאי שיבטיחו לכל תושביהן שוויון זכויות וחופש דת ופולחן . הדרישות הללו כבר נחשבו לעקרונות כלליים שעל אומות העולם לדבוק בהם בכל פעם שהן מחליטות על הכרה במדינה חדשה . בין הארגונים היהודיים שפעלו בקונגרס ברלין היו ארגון כל ישראל חברים ( ר' מדור תנועות לאומיות וחברתיות , ( הוועדה המיוחדת לטובת יהודי רומניה והאגודה האנגלו–יהודית . ( Anglo Jewish Association ) ועידת השלום בפריז , בסיום מלחמת העולם הראשונה , היא ציון דרך חשוב בתהליך ההכרה הבינלאומית בזכויות האדם . הוועידה הקדישה תשומת לב מיוחדת לבעיית המיעוטים , שהנשיא וילסון התעניין בה , והתמקדה לא אחת בנושא היהודים . וילסון טען שרדיפות היהודים במדינות השונות הן סכנה לשלום העולם ועל כן יש הצדקה לנקוט צעדים בינלאומיים שיבטיחו את זכויותיהם , בעיקר ברומניה ובפולין . מכל מקום , את הדרישה המפורשת הראשונה להכיר בזכויותיהם של היהודים באירופה הביא לפני הוועידה ועד המשלחות היהודיות , שהיו בו יהודים מארצות הברית , מקנדה , מארץישראל ומאיטליה ונציגים של הקונגרס היהודי העולמי , ( Jewish Congress World ) שהתחיל כבר אז להתארגן , אם כי הוא הוקם פורמלית רק ב . 1936– המשלחת הציעה פתרון כולל לבעיותיהם של כל המיעוטים . הנציגים היהודיים דרשו עתה לא רק זכויות אינדיווידואליות , כמקובל במאה ה , 19– אלא גם זכויות קבוצתיות למיעוטים , הכוללות הכרה בזכותו של המיעוט להתארגן בתוך המדינה כיחידה אוטונומית , המנהלת את ענייניה הפנימיים כך שתוכל לשמור על דתה , שפתה , תרבותה וזהותה . בעקבות הדרישות האלה נוסחו סעיפים חשובים הנוגעים להגנה על מיעוטים באמנת מיעוטים מיוחדת שנחתמה עם פולין ב1919– ושימשה מודל לאמנות מיעוטים אחרות " קונגרס וינה" ( כאן בציור של בן התקופה , ( שזומן אחרי מלחמות נפוליון כדי להשליט סדר באירופה , היה הפורום הבינלאומי הראשון שבו דנו בבעיה היהודית ובזכות היהודים לשוויון
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|