שילומים, השבת רכוש ופיצויים אישיים

עמוד:76

שהוקם ביוזמת ממשלת שוודיה ב1998– ואשר פרופ' יהודה באואר ופרופ' דינה פורת מכהנים כיועציו . להערכת חוקרים שונים , ניחתו על הכחשת השואה בתקופה האחרונה כמה מהלומות , כגון משפט אירווינג , שנדון באוסטריה למאסר , אך שוחרר לבסוף בערעור שהגיש , פעולת "כוח המשימה" הנ"ל וביקור האפיפיור ב"יד ושם . " לעומת זאת , פרשת השבת הרכוש היהודי חיזקה במידת–מה מגמות שליליות בקרב שכבות עממיות . שילומים , השבת רכוש ופיצויים אישיים רונלד צווייג אף שיש תקדימים היסטוריים רבים לשילומים , שאותם כופה בדרך כלל מדינה או ברית מדינות מנצחת על הצד שנחל מפלה במלחמה , הרי השימוש בהשבת רכוש ובפיצויים אישיים כמכשירים לביטול חל ; י לפחות של הנזק שנגרם במסגרת מאורעות בין מדינות צמח מתוך הנסיבות הייחודיות של מלחמת העולם השנייה והמלחמה שהכריזו הנאצים על העם היהודי . בתום המלחמה , ב , 1945– לא היתה בנמצא ישות ריבונית שהיה ביכולתה לייצג את התביעות היהודיות נגד גרמניה ובעלות בריתה . עם זאת היה ברור לכול כי היהודים , הן כפרטים והן כקולקטיב , סבלו יותר מכל קבוצה אחרת מן המדיניות הישירה והמכוונת של השלטון הנאצי . כשהתכנסו בעלות הברית המנצחות ( דצמבר – 1945 ינואר ( 1946 כדי לקבוע את גובה השילומים שיוטלו על גרמניה , הציעה המשלחת האמריקנית כי 2 % מן הסכום הכולל שישולם יוקצו ליהודים , בהתחשב בנזק שנגרם להם ברחבי אירופה ובגלל הצורך לממן תוכניות נרחבות לשיקום ויישוב מחדש של " קורבנות הרדיפה הנאצית שאינם יכולים לשוב למולדתם" ( כלומר , אלה שלא רצו עוד לשוב לבתיהם הקודמים . ( בריטניה בלמה את ההצעה בטענה שהיהודים אינם "אומה מבעלות הברית" ועל כן אינם זכאים לבוא בתביעות כלשהן . יתרה מזאת , הבריטים , שהיו טרודים בעימות קשה עם התנועה הלאומית היהודית בארץ–ישראל המנדטורית , לא רצו לחזק את ההכרה בקיומו של לאום יהודי . כפשרה נכלל בהסכם השילומים הסופי ( פריז , ינואר ( 1946 סעיף , 8 שהפריש לטובת היהודים חלק קטן מן הנכסים הגרמניים במדינות ניטרליות ( בסך של 25 מיליון דולר ;( זהב לא מוניטרי שהתגלה בגרמניה ובחשבונות בנקים נטולי יורשים בשווייץ . הנכסים האלה שולמו לשני הארגונים היהודיים העיקריים שטיפלו בניצולי שואה , הסוכנות היהודית לארץ–ישראל והג'וינט היהודי האמריקני . אף שחלפו שנים בטרם יושבו הקשיים הדיפלומטיים והמשפטיים הנוגעים ליישום סעיף , 8 התברר עד מהרה כי הסכומים שיכניס יהיו רק מעט מזעיר מן העלות האמיתית של שיקום ניצולי השואה . אך נוצר תקדים – קהילות שאינן מדינות יכולות גם הן לצפות לפיצוי על סבלן . זמן קצר אחר כך נפנו שלטונות הכיבוש האמריקניים בגרמניה לטפל בסוגיית השבת הרכוש . יהודי גרמניה שנרצחו או נפוצו לכל עבר , אך נכסי הדלא ניידי שלהם נותרו במקרים רבים בעינם . בנובמבר 1947 הנהיגו שלטונות הכיבוש את החוק הצבאי מס' , 59 שקבע כי הנכסים שהגרמנים החרימו מאז 1933 יושבו לבעליהם הקודמים . במקרים שבהם לא נשארו יורשים , לא יוחזר הרכוש לידי גרמניה כי אם ל"ארגון יורש , " כדי להשתמש בו לסיוע לשרידי היהודים הנמקים במחנות העקורים . ובדומה לכך , יימסרו גם נכסי הקהילה היהודית ( בתי כנסת , בתי ספר , בתי חולים , בתי הבראה , בתי קברות , בתי יתומים וכו ( ' לידי ארגונים יהודיים במקומות שבהם לא נותרה קהילה . בשנת 1948 הוקם הארגון היורש להשבת רכוש יהודי ( JRSO – Successor Organization Jewish Restitution ) במטרה לקבל לידיו רכוש פרטי וקהילתי שנותר ללא יורשים . JRSO הוקם בידי קונסורציום של ארגונים חשובים בעולם היהודי , אך בפועל שלטו בו הסוכנות היהודית והג'וינט . הארגונים האלה פעלו על פי העיקרון שנכסים מ 3 חזרים , בדומה לכספים שהתקבלו באמצעות סעיף , 8 ישמשו למטרות סיוע בכל מקום שבו הצרכים היהודיים הקיבוציים גדולים במיוחד , ולא לתועלתן הבלעדית של הקהילות המדולדלות , שלהן היו שייכים במקורם . בשנים שמיד לאחר המלחמה היו בגרמניה 15 , 000 יהודים , והם לא יכלו לצפות לרשת את הנכסים הקהילתיים והפרטיים של הקהילה היהודית , שהיו בה ערב המלחמה 525 , 000 איש . תחת זאת נועדו הכספים למימון שיקומם של ניצולים וקהילות ברחבי אירופה . ב1952– ניהלו בהצלחה ישראל וארגון–גג חדש ( ועידת הארגונים לייצוג התביעות היהודיות החומריות מגרמניה ( Claims Conference – משא ומתן עם ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה המערבית על הסכם מקיף יותר למתן שילומים והשבת רכוש . הסכם לוקסמבורג , שנחתם בספטמבר , 1952 היה הגדול והמקיף מכל הניסיונות שנעשו לאחר המלחמה לשיפוי הנזק החומרי – Wiedergutmachung ) שילומים ) שנגרם ליהודים במהלך השואה . על פי ההסכם שילמה גרמניה לישראל 720 מיליון דולר בתקופה של 12 שנים ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא