חסידי אומות העולם בתקופת השואה

עמוד:71

דרכי העזרה את סוגי העזרה שהוגשה ליהודים אפשר לסווג לארבעה : מתן מסתור , סיוע בהתחזות ללא–יהודי או ליהודי בעל סטטוס מיוחד , סיוע בבריחה ועזרה לילדים . מתן מסתור הוא סוג העזרה הרווחת ביותר . מדובר בהסתרת הניצול במקום כלשהו בבית המציל , או בקרבת מקום , בפינה נידחת ומוסתרת היטב מעין רואים בדרך שלא יורגש שמישהו מתחבא שם . מקומות כאלה היו בדרך כלל בבונקרים מתחת לאדמה ( דבר שהיה נפוץ מאוד במזרח אירופה , ( בעליות גג , בבית המציל או באורוות הסמוכות אליו . מקומות מסתור נוספים היו בתים עזובים , חדרים נטושים או נשכחים בבתי חרושת , בבתי ספר ובמנזרים ; ובכמה מקרים חריגים , בבתי עלמין , ואף בבורות השמורים בדרך כלל לקבורת אדם . במצבים כאלה הניצול החסר אונים היה נתון לרצונו ולחסדיו של מצילו לשמירת חייו ולמילוי צרכיו האלמנטריים : אוכל , רחיצה ועשיית הצרכים . פרשה ידועה בהקשר הזה היא של הנערה אנה פרנק ומשפחתה , שהסתתרה באגף נסתר של בית המסחר של הוריה , באמסטרדם , הולנד , ונעזרה בוויקטור קוגלר , המופיע ביומנה בשם קראלר . בארצות מזרח אירופה התרחשו סיפורי ההסתרות לרוב בתנאים נוחים הרבה פחות מאלה של משפחת פרנק , כגון במקרהו של הפולני ליאופולד סוחה שהסתיר קבוצת יהודים במערכת הביוב של העיר לבוב , ויותר משנה הם לא ראו אור יום . סיוע בהתחזות : הכוונה לעזרה ליהודי לשינוי זהותו ללאיהודי ; כולל סיוע באימוץ שם בדוי ועזרה בהמצאת סיפור חיים חדש ולימוד מנהגי המקום והדת הרווחת באותו מקום . כמו כן עזרה ליהודי בהשגת מסמכי זיהוי חדשים ומפוברקים למיניהם , כולל תעודות לידה , או טבילה , ועזרה במציאת מקומות עבודה ודיור בטוחים . עוד דרך של התחזות היא זו שנקטו כמה מצילים גרמניים – העסקת מאות , ובכמה מקרים אפילו אלפי פועלים יהודיים מהגטאות במפעלים שבהם ייצרו מצרכים בעלי תועלת לגרמנים . הדוגמה הבולטת היא זו של הגרמני אוסקר שינדלר , שהעסיק יותר מאלף יהודים במפעליו , בקראקוב שפולין ובברינליץ שבצ ' כיה , בתואנה שעבודתם חיונית למטרות המלחמה של גרמניה הנאצית . דרך שלישית של סיוע בהתחזות היא זו שנקטו דיפלומטים של מדינות זרות בבודפשט , הונגריה , בצורת הנפקת " תעודות מגן " לאלפי יהודים . תעודות אלה העידו שנושאיהם הם בשלבי התאזרחות ונסיעה למדינות זרות , ועל כן אין לפגוע בהם , כל עוד לא השלימו את ההליכים לעזיבת המקום . ראול ואלנברג הוא הידוע מבין הדיפלומטים שהשתמשו באמצעי הזה של תעודות חסות שהוא ועוזריו חילקו לאלפי יהודים בבודפשט , ובכך הצילו אותם מגירוש למחנות וממצעדי המוות . סיוע בבריחה והברחה : מדובר בעזרה ליהודי לברוח ממקום מסוכן למקום בשטחים שבשליטת הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם שהיה מסוכן פחות באותו זמן , או עזרה בהברחת גבולות – כגון לשווייץ או לשוודיה , או לאזורים שבשליטת האיטלקים , או להונגריה ( עד מארס , ( 1944 או מיוון לתורכיה . גם כאן נזקק היהודי הבורח לעזרת לא–יהודים , מהסיבה הפשוטה שעל היהודים חל איסור של שימוש בכלי תחבורה ותנועה מחוץ לאזורי המגורים ( גטו או אחר ) הצרים שנקבעו ליהודים . דרך אחרת של הברחה היא של דיפלומטים שהנפיקו אשרות מעבר ליהודים רבים , ועשו זאת בניגוד להוראות ממשלתם , או מתוך מתן פירוש רחב למדי של ההנחיות שעל פיהן היה מותר להם לפעול , ובכך בעצם סטו ממדיניות ההגירה של ממשלותיהם . בהולנד ראוי להזכיר את סיפורו של יופ וסטרוויל , שארגן את בריחתם של קבוצת בני נוער , חברי ארגון "החלוץ , " דרך בלגיה וצרפת הכבושות , עד להרי הפירנאים בגבול צרפתספרד , ושם נפרד מהם בהבעת תקווה שיצליחו להגשים את חלומם ולהקים חברה צודקת ונאורה בארץ–ישראל . וסטרוויל נעצר בידי הגרמנים והוצא להורג . בפולין הבריח עובד הרכבת טדיאוש סורוקה יהודים מגטו גרודנו לווילנה הרחוקה , על גגות רכבות של הצבא הגרמני שהוביל תחמושת לחזית . בולטת בייחוד הפרשה היוצאת דופן של הצלת רוב של יהודי דנמרק בידי המחתרת הדנית ( ר' ערך נפרד במדור זה . ( ילדים במחבוא : כלל נקוט בתקופת השואה היה , שבניגוד למצבי סיכון אחרים , כדי להישרד היה הכרח לפצל את המשפחה , ובעיקר להפריד בין ילדים להורים . במקרים רבים הגיעו ההורים לידי הסכמה עם ידידים או עם מוסד ילדים ו / או מנזר לקבלת הילד ואימוצו עד לגמר המלחמה . פעמים אחרות נעשו הסידורים באמצעות גופים מחתרתיים שונים . אלה מבין הלא–יהודים שנחלצו לעזרת הילד היהודי , בדרך כלל באימוצו כבן משפחה , וראשי מנזרים שהחביאו ילדים יהודיים במנזרים , והחזירו אותם למשפחותיהם בגמר המלחמה – גם הם עשויים להיכלל בין חסידי אומות העולם . מבין אלפי המקרים של הצלת יהודים ראוי לציין את סיפורו של נשיא בית המשפט העליון בישראל לשעבר , השופט אהרן ברק , שבילדותו הבריחו מגטו קובנה הליטאי צ'סלובס ראקביצ'יוס , לפני "אקציית הילדים" הנודעת לשמצה , והציל את חייו . סיכון חיי המצילים הנאצים לא הסתירו את כוונתם לרוקן את אירופה מכל תושביה היהודיים . היה ברור לכול שמדובר במסע טרור ללא תקדים וללא הבחנה , המכוון נגד יהודי אירופה הכבושה . וכדי למנוע כל ניסיון מצד האוכלוסייה המקומית לסכל את מזימתם , לא היססו הגרמנים לאיים בצעדים דרקוניים נגד המפריעים להם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא