חסידי אומות העולם בתקופת השואה

עמוד:70

מסוימות תרמו כל המעשים האמיצים הללו לזירוז קבלתה של דנמרק לחברתן של בעלות הברית , שכן בפעולות הללו נטלו חלק עשרות אלפי אנשים מכל שדרות הציבור . במבט לאחור התחוור כי היה זה מבצע מסוכן פחות מכפי שנראה בשעתו למצילים ולנרדפים כאחד . מתן סיוע ליהודים נמלטים באירופה הכבושה היה עלול לעלות למצילים בחייהם או בחירותם . איש מן המעורבים בכך לא היה מסוגל להעלות בדעתו כי בדנמרק ינהגו הגרמנים על פי כללים אחרים . ככל הידוע , אף לא דני אחד לא נענש בידי הגרמנים בגירוש אל מחנה ריכוז בשל עזרה שהושיט ליהודים . ב2– בנובמבר הגיע לקופנהגן אדולף אייכמן , כדי להיוועד עם בסט . ההוראות שיצאו בעקבות המפגש היו מסמך מפתיע מאין כמותו בתולדות השואה . השניים הסכימו ביניהם כי אין לשגר את כ500– אסירי טרזיינשטאט למחנות ההשמדה במזרח ; יהודים מעל גיל 60 שנותרו בדנמרק לא יהיו מטרה לרדיפות ; אזרחים ממוצא יהודי למחצה , או יהודים נשואים ללא–יהודים , יהיו פטורים מצעדים אנטי–יהודיים ; כמו כן הוסכם כי עקורי טרזיינשטאט יוכלו לקבל חבילות שי מדנמרק , וכי משלחת דנית רשמית תוזמן לטרזיינשטאט כדי לעמוד על התנאים במחנה . בסופו של דבר , מתוך כ500– יהודים שנכלאו במחנה שבו מטרזיינשטאט אחרי המלחמה כ , 450– שנחלצו משם באוטובוסים הלבנים של הרוזן פולקה ברנאדוט , וכ 7 , 000– היהודים שקיבלו מקלט בשוודיה , שבו אחרי המלחמה אל בתיהם בדנמרק כדי להמשיך בחייהם . ברוב המקרים הם מצאו את חפציהם ורכושם ללא פגע . היו אף שכנים שהשקו וטיפלו בעציצים שהניחו היהודים אחריהם . חסידי אומות העולם בתקופת השואה מרדכי פלדיאל השואה כילתה את מרבית קהילות ישראל באירופה , שהיו תחת כיבוש הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה . מכונת ההשמדה הגרמנית היתה יעילה ומשומנת היטב , משולבת בהטלת עונשין על האוכלוסייה המקומית על כל ניסיון של עזרה ליהודים . ובכל זאת , בכל מקום באירופה שבו שלטו הנאצים או עושי דברם , מצאו לא מעט יהודים מפלט – ארעי או ממושך – בזכות העזרה שקיבלו מיחידים באוכלוסייה הלאיהודית . לא היה בידי המצילים האלה כדי לעצור את מכונת ההשמדה , אלא להציל יחידים פה ושם . אבל , כאשר מחברים את מספרי הניצולים מהארצות שהיו בשליטת הגרמנים , מגיעים למספר לא מבוטל ( כדי , ( 250 , 000 ואותו יש לזקוף , ברבים מהמקרים או אף ברובם , לזכות עזרה אקטיבית או פסיבית מן האוכלוסיות הלא–יהודיות . בבלגיה , למשל , ניצלו קרוב למחציתם של 65 , 000 היהודים שהתגוררו שם בתחילת הגירושים למחנות בקיץ . 1942 יש לזכור שכדי להינצל היה היהודי חסר האונים זקוק הן לעזרה אקטיבית , כגון מתן מסתור בבית המציל , והן לעזרה פסיבית , כגון אי הלשנה לשלטונות על יהודים המסתתרים או מתהלכים בזהות בדויה . מעורבותם של לא–יהודים בהצלת יהודים היתה ידועה ליוזמי חוק זיכרון השואה והגבורה ( יד ושם ) משנת . 1953 ועל כן נקבע בחוק , בסעיף , 1 ( 9 ) כי "יד ושם" מוקם גם "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים . " השימוש במושג "חסידי אומות העולם" הוא דוגמה מאלפת לטרנספורמציה מודרנית וחילונית של מושג הלקוח מעולם ההלכה : הרמב"ם הגדירם נוכרים המקבלים עליהם לקיים את שבע מצוות בני נח . בימי הביניים נחשבו לא–יהודים שגילו יחס טוב כלפי יהודים לחסידי אומות העולם . יש כאן אפוא חידוש מושג עתיק שרווח במסורת היהודית , כאשר בחר בו המחוקק הישראלי לציון מצילי יהודים בתקופת השואה מקרב העמים . כדי לזכות בתואר "חסיד אומות העולם" נדרשה הוכחה שהלא–יהודי סיכן את חייו להצלתו של יהודי . בשנת , 1962 עם תום משפט אייכמן , החליטה הנהלת יד ושם להקים ועדה ציבורית שתפעל לצד יד ושם , ותיקרא "הוועדה לציון חסידי אומות העולם , " ובראשה יעמוד שופט בית המשפט העליון . על הוועדה הוטל לקבוע נהלים לקבלת תואר "חסיד אומות העולם , " ודרך נאותה לציין ולהוקיר אותם . היושב ראש הראשון היה השופט משה לנדוי , שעמד בראש בית הדין במשפט אייכמן , ולימים נתמנה לנשיא בית המשפט העליון . אחריו בא השופט משה בייסקי ( מניצולי אוסקר שינדלר , ( ולאחריו – השופט יעקב מלץ ( לימים מבקר המדינה . ( הוועדה הזאת קבעה בראשית עבודתה כמה קריטריונים להענקת התואר למצילי יהודים , ואלה הם : עצם הניסיון שעשה המציל להיות מעורב מעורבות אישית ואקטיבית ( ולא באמצעות צד שלישי ) במעשה ההצלה , בין שהניסיון הזה הוכתר בהצלחה ובין שלא ; סיכון חייו או שלומו של המציל בעת ביצוע מעשה ההצלה ; המניע ההומניטרי כדחף עיקרי ; אי–קבלת בצע כסף או תמורה חומרית אחרת כתנאי להצלה ; עדות מפורטת ומשכנעת מהניצולים למעשה ההצלה ו / או חומר ארכיוני אמין .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא