יחסי יהודים ולא יהודים בפולין

עמוד:62

הרומנטיות , וקראו לטיפוח העוצמה הפנימית ברכישת השכלה ברוח חדשה , באימוץ טכניקה מודרנית , בחיזוק המשק , בחינוך לערכים אנושיים ובהתגברות על הקרעים המעמדיים המפצלים את החברה הפולנית . במסגרת התפיסה הזאת הועלתה גם הדעה שיהודי פולין הם העתודה למעמד עירוני מודרני , שפולין כה זקוקה לו . כדי לשלבם בחברה הפולנית צריך לנטוש את הדימוי השלילי המקובל של היהודי ולתת לו זכויות אזרחיות וזכויות אדם מלאות . מצדם חייבים היהודים , לפי התפיסה הזאת , להתנער מבידודם , מאורח החיים הדתי שעבר זמנו ומן החסידות , לשנות את הופעתם החיצונית , לסגל להם סדר יום חדש ולהתערות בתרבות ובלשון הפולניות . לרעיונות האלה היו הדים בעיתונות ובספרות והם רכשו להם ציבור מאמינים . ואולם בפועל לא היו יהודים מסוגלים ונכונים להיפרד מעולמם הרוחני והחברתי בקצב מזורז כל כך , ואילו הפולנים היו רחוקים מעקירת הדעות הקדומות נגד היהודים המושרשות בהם , ולא היו מוכנים לראות ביהודים שותפים שווי ערך . ב1881– התחולל פוגרום ברובע היהודי של ורשה . עילה להתפרצותו שימשה קריאה שהשמיע מישהו בכנסייה מלאה מתפללים במרכז העיר על שריפה שפרצה שם כביכול . במנוסה הבהולה נדרסו בני אדם . גורם הבהלה לא נמצא , אבל האשמה הוטלה ביהודים ואספסוף פועלים קשי יום ופשוטי עם תקף את הרובע היהודי , בזז רכוש , התעלל ורצח יהודים . המאורע זעזע רבים ועורר דיון ציבורי . אמנם הוקעה בו הטלת האשמה ביהודים , אך באו בו לידי ביטוי גם הלכי רוח אנטי–יהודיים , שסימניהם נתגלו רק פה ושם קודם לכן . העוינות החשוכה הרימה את ראשה בגלוי . בהיסטוריוגרפיה הפולנית נטען כי גל עכור זה היה תוצאה של גידול מספר היהודים בוורשה , ובייחוד של גלי ההגירה של עשרות אלפי יהודים , המכונים " ליטוואקים , " מרוסיה וכן של התעשרות רובד יהודי שביטחונו העצמי נראה לציבור הלא יהודי כפוגע בו . הושמעה גם גרסה שהפוגרום בוורשה היה פרי יוזמה רוסית או חיקוי של פוגרומים המתחוללים ברוסיה . מעבר לוויכוח הממוקד נמשכו ההסתה והשיסוי הפומביים והחל להופיע עיתון אנטישמי מובהק בשם רולה , שרכש לו פופולריות מסוימת . בעשור האחרון של המאה ה19– החלה להתגבש תנועה לאומנית שנקראה "אנדציה . " היא היתה פלג של הימין האנטישמי . בין שתי מלחמות העולם היה זרם זה על הסתעפויותיו נגוע בנטיות פרו–פאשיסטיות , והאנטישמיות הנאצית זכתה לשבחים מפי מנהיגו ומורהו הרעיוני הוותיק , רומאן דמובסקי . ה"אנדציה" הטיפה לליכוד העם הפולני . בחזון פולין הרחבה שלה נכללו כמובן חבלים מיושבים במיעוטים אתניים , אך לעומת זאת לא היה בו מקום ליהודים . לפי דמובסקי , התבוללותם של יהודים , חוץ מיחידים , אינה רצויה ואף מזיקה , משום שהיהודים על תכונותיהם השליליות ישחיתו את הפולניות המקורית . מן הצד האחר צידדו הסוציאליסטים הפולניים על פלגיהם בהתבוללות ובאינטגרציה של היהודים בחברה הפולנית . אחדים מראשי המפלגה הסוציאליסטית המתונה , בדומה לאחת הדמויות הידועות באגפה השמאלי הקיצוני , רוזה לוקסמבורג , היו יהודים לפי מוצאם . ואולם הסוציאליסטים , שבתיאוריה ראו ביהודים חלק אינטגרלי של פולין , לא עשו דבר , ולא היה בכוחם לעשות הרבה , להגשמת המדיניות המוצהרת שלהם . בדרך כלל רק יהודים מעטים היו חברים מן המניין במוסדות המפלגתיים של הסוציאליזם הפולני . סביר להניח שהתקופה הארוכה שבה לא היתה פולין עצמאית , ובראש ובראשונה כישלון הניסיונות להשיג שוויון אזרחי לאוכלוסייתה היהודית , מנעו פריצת דרך מהותית בכיוון של התבוללות ואינטגרציה של היהודים בארץ זו . האנטישמיות , שהעמיקה להיספג בפולין , היתה מכשול , וחומת הדחייה והסרבנות אכזבה דורות של יהודים צעירים . בסוף המאה ה19– ובראשית המאה ה20– החלה להיקלט ביהודים , ובעיקר בקרב הצעירים בערים הגדולות , משמעות מסוג אחר של האידיאולוגיות החברתיות והלאומיות המודרניות באירופה . בעקבות התהליך הזה , ולא בלי השפעה של יהודים מהגרים מרוסיה , החלו לקום בהדרגה תאי התארגנות חילונית במהותה , המייצגים שני זרמים מרכזיים : הציונות על ערוציה וה"בונד" הסוציאליסטי על שלוחותיו . בסוף מלחמת העולם הראשונה , ועל סמך חוזי ורסאי , קמה מחדש הרפובליקה הפולנית העצמאית . בחוזה המכונה "חוזה רבים באינטליגנציה הפולנית שלא היו עויני יהודים , קראו ליהודים להתנער מאורח החיים הדתי , לשנות את הופעתם החיצונית ולהתערות בתרבות הפולנית . בראשית המאה ה20- כבר היה חלק גדול מיהודי פולין חילוני , אבל נותרו שכבות רחבות שהמשיכו באורח החיים הדתי . בתמונה : תלמידים ב"חדר" בלובלין

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא