יחסי יהודים ולא יהודים בארצות הברית

עמוד:52

בניסיון להתפשרות וחיפוש דרכים אלטרנטיביות לטיפוס חברתי ( כגון בחירה במקצועות מבוקשים פחות או במוסדות יוקרתיים פחות . ( כיוון שבברית המועצות היו מוסדות רבים להשכלה גבוהה והמוטיבציה של הצעירים היהודיים היתה גבוהה במיוחד , הרי שבסיכומו של דבר נותר אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב הדור הצעיר של יהודי ברית המועצות מן הגבוהים בעם היהודי . אף שבפרק זמן זה נעלמו כמעט לחלוטין ההבדלים בין היהודים , בעיקר מן הדור הצעיר , לבין החברה הסובבת , חשו מרביתם כ"נכי הסעיף החמישי , " היינו , כמופלים לרעה בגלל רישום הלאומיות בתעודות הזהות שלהם . בין פשוטי העם בברית המועצות זוהו היהודים עם האינטליגנציה שלא היתה חביבה עליהם , וגם מרבית האינטליגנציה המקצועית ( מהנדסים , רופאים וכיוצא בזה ) ראתה באדישות גמורה או אף בהבנה את הגבלת היהודים בגישה להשכלה הגבוהה . ברם באותו פרק זמן היו גם חוגים ליברליים של האינטליגנציה ( מלבד החוגים הלאומניים , ( שהניחו שהתקדמותו של האדם צריכה להיות תלויה בכישוריו בלבד וראו באפליית היהודים אחד מחוליי המשטר . בחוגים אלה מצאו היהודים בעלי ברית , אך השפעתם על השלטונות , שקבעו את המדיניות , היתה מזערית . הזרות בין היהודים לחברה הסובבת הלכה אפוא והעמיקה . ו . שלהי ברית המועצות והתקופה הבתר–סובייטית אף שמבחינה פורמלית התפרקה ברית המועצות רק ב , 1991– ניתן לראות כבר בסוף שנות ה80– את שלהי תקופתה . בפרק זמן זה ניכרו שלוש תופעות בולטות בחיי היהודים : א ) הגירה המונית ; ב ) כניסתם של יהודים רבים באופן יחסי לתחומי היוזמה הפרטית ; ג ) פעילות סעד מוגברת של ארגונים יהודיים בינלאומיים . שלושה גורמים אלה החריפו את ההסתייגות ואף השנאה כלפי היהודים בשכבות מסוימות של האוכלוסייה הסובבת . בקרב מיליוני האזרחים של ברית המועצות והמדינות שהוקמו על חורבותיה היה רצון עז להשוות את תנאי חייהם לעולם המערבי , אך רק להמוני היהודים התאפשר מימושו של רצון זה . בזמן שרוב האוכלוסייה היה שרוי במשבר כלכלי חמור ביותר , הרי המתעשרים היהודיים החדשים , שבודדים מהם הגיעו למעמד המכונה " אוליגרכים , " עוררו קנאה ושנאה בשכבות לא מבוטלות של הציבור הרחב . באותו זמן התמוטטו כמעט לחלוטין מוסדות הסעד והרפואה הכלליים , שלהם היו זקוקים בראש ובראשונה בני הדור היותר מבוגר . העובדה שלעזרת היהודים בני גילם ומעמדם באו עתה הארגונים היהודיים הבינלאומיים רק הגבירה את הקנאה . השנאה ליהודים לבשה עתה צורות חדשות , שלא היו מוכרות בתקופה הסובייטית , כגון הפגנות , פרסומים אנטישמיים מובהקים ולעתים גם ביטויים אלימים . נגד אלה האחרונים פעלו השלטונות במדינות החדשות בדרך כלל בשל התחשבות בדעת הקהל הבינלאומית . גילויים בלתי אלימים , לעומת זאת , נחשבו עתה כמעוגנים במשטר הדמוקרטי . במרבית המדינות שנותקו מרוסיה הודגש היסוד הלאומי של עם הרוב , והאנטישמיות הוזנה מן הטענה שהיהודים ככלל הם נושאי הרוסיפיקציה ונאמנים למוסקבה , אף שבפועל נטו מרבית היהודים להזדהות עם המדינות החדשות . סיכום במדינה הרב–לאומית של ברית המועצות נתפסו היהודים בעיני מרבית החברה הסובבת כאתנוס נפרד וזו סירבה להטמיע אותם בתוכה . היהודים , לעומת זאת , נעשו במרוצת הדורות דומים יותר ויותר למרכיבים השונים של חברה זו , ובייחוד לשכבת האינטליגנציה שבה . דווקא ההסתייגות מצד הלא יהודים הגבירה בסופו של דבר את תחושות ההשתייכות האתנית שלהם , מעבר לרישום הפורמלי בתעודות הזהות . השלטונות הסובייטיים תמרנו וניצלו למטרותיהם את האתנוס היהודי . כאשר הם נזקקו לו , הם נלחמו נגד ביטויי האנטישמיות , בעוד שבפרקי זמן אחרים הם דווקא עודדו את השנאה ליהודים או אף יזמו את גילוייה . יחסי העוינות של החברה הסובבת כלפי היהודים החריפו בימי משברים פוליטיים ( מלחמת אזרחים , המלחמה הסובייטיתגרמנית , המלחמה הקרה ) וכלכליים ( הקולקטיביזציה , השיקום שאחרי המלחמה , המשבר הכלכלי בתקופה הבתר–סובייטית , ( והיתה בהם הרפיה בפרקי זמן של יציבות יחסית . יחסי יהודים ולא יהודים בארצות הברית ארתור הרצברג בקהילה היהודית בצפון אמריקה , כאשר עוד היתה זו מושבה בריטית , היו כאלפיים נפש . רובה גרה בערים כגון צ ' רלסטון , פילדלפיה וניו יורק , עסקה במסחר והשתייכה למעמד הבינוני . בתחילת דרכם היו היהודים באמריקה קיבוץ קטן מאוד וכמעט לא השגיחו בהם , והעובדה שבחברה החדשה בצפון אמריקה היה צורך גדל והולך באנשי עסקים , ובעיקר באלה שפיתחו עסקים קטנים , מנעה גילויים אנטישמיים ניכרים . בשנת , 1789 כאשר נוסדה המדינה החדשה על בסיס חוקת היסוד , לא התעורר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא