|
עמוד:48
בימי מלחמת העולם הראשונה שירתו בצבא הרוסי כ 400 , 000-300 , 000– יהודים . צעירים אלה , שחיו את חיי היומיום עם חבריהם הלא יהודים , התרחקו בדרך כלל מאורח החיים היהודי המסורתי והתקרבו לחברה הסובבת . בסך הכול הוצאה כחמישית מן האוכלוסייה היהודית של האימפריה הרוסית מן המסגרת היהודית ונתקרבה לחברה הרוסית , שהיתה לעתים קרובות עוינת למדי . בעשרת החודשים שבין המהפכות של פברואר למהפכת אוקטובר 1917 התחוללו תנודות חריפות ביחס האוכלוסייה הסובבת כלפי היהודים . בחודשים הראשונים שלאחר מהפכת פברואר , על רקע האופוריה הכללית של שינוי המשטר וביטול כל החוקים האנטי–יהודיים , השתפר מאוד היחס ליהודים . ואולם כאשר הציפיות מן המהפכה לא התממשו במהירות ( כישלונות בחזית , קשיים באספקה של מזון וכיוצא באלה ) גברו שוב המגמות האנטי–יהודיות ברחבי המדינה . תפיסת השלטון בידי הבולשביקים ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה ( 1921-1918 ) היו אחת מנקודות השפל ביחסים בין היהודים לשאר האוכלוסייה . השלטון החדש לא יכול היה להתבסס על האליטה הישנה , שבמידה רבה החרימה אותו , ופתח לרווחה את שעריו להשתלבות של מיעוטים לאומיים , שהיו מופלים לרעה במשטר הקודם . במסגרת זו השתלבו יהודים רבים בתפקידים חשובים – לא רק בצמרת , אלא גם בשכבות בינוניות ונמוכות של הביורוקרטיה . מכיוון שתפקידים אלה היו למעשה חסומים לחלוטין ליהודים במשטר הקודם , עורר המצב החדש התמרמרות רבה בקרב שכבות רחבות של הציבור הלא יהודי , שסייעו לכוחות האנטי–בולשביקיים , והביא לזיהוי היהודים ככלל עם הקומוניסטים . האנטישמיות לבשה עתה לעתים צורה אלימה של פוגרומים , תוך שהיא יונקת מעוינות לבולשביקים , מהתנגדות של הכפר לעיר ומשאיפותיהם של לאומים שונים , שראו ביהודים את אחד הנושאים העיקריים של הרוסיות בתחומם , ושאפו לתת ביטוי למאווייהם הלאומיים . השלטון הבולשביקי החדש לחם בעקביות נגד הביטויים האנטישמיים האלימים וראה בהם – ובצדק – את אחת הצורות של המאבק נגדו . באותם המקרים שיחידות צבאיות סובייטיות ערכו פוגרומים ביהודים נענשו הפורעים קשות . ב . ימי המדיניות הכלכלית החדשה ( 1928-1921 ) עם הנהגת המדיניות הכלכלית החדשה ( נא"פ ) שאפשרה מסחר זעיר , מלאכה ועסקי תיווך , חזרו יהודים לא מעטים לתפקידם המשקי–החברתי הישן ויחד עם כך התרחבה והלכה השתלבותם בביורוקרטיה , במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה . אחרי מהפכת אוקטובר השתלבו יהודים רבים גם בשכבות הבינוניות של הביורוקרטיה וגם בצמרת . בתמונה משנת : 1920 יהודים בשולחן הנשיאות של הקונגרס השני של האינטרנציונל הקומוניסטי במוסקבה ( משמאל לימין ) – לב קאמנייב , ליאון טרוצקי , פאול לוי , גריגורי זינובייב וקארל ראדק .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|