|
|
עמוד:33
שיעים , צ * פים . הם אינם מזניחים , כמובן , גם את היהודים ובעלי בריתם . מול המתקפה של הברית "היהודית–צלבנית" חלה על כל מוסלמי , לפי תפיסה זו , חובה דתית אישית להתגונן באמצעות ג'יהאד אלים , חסר פשרות וחסר מגבלות . ג'יהאד זה משמש גם כור היתוך לעיצוב דור חדש של מוסלמים הנלחמים בראש מורם , נגד היהודים , המערב בעל בריתם , והממשלות המוסלמיות המשתפות עמו פעולה . הקולוניאליזם היהודי–הצלבני הוא תרבותי ביסודו ולפיכך רק אימוץ של נורמות מיליטנטיות של ג'יהאד חובק עולם הוא הפתרון האפשרי . ארגוני הג'יהאד העולמי לא פיתחו גישות חדשניות כלפי היהדות והיהודים , אך העצימו במידה ניכרת גישות שהתפתחו במהלך המאה ה20– ועודדו את "נצחיותו" של המאבק . לממסדים האיסלאמיים המתונים אין עד כה תשובה הולמת להקצנה זו ואילו לחלק מהממשלות הערביות והמוסלמיות נוח לאפשר לכל הגורמים הללו "לשחרר לחצים" פוליטיים , חברתיים וכלכליים , באמצעות הקצנת תפיסות אנטי–יהודיות , המלובות גם בידי גורמים חילוניים–לאומיים בתקשורת . יחד עם זאת , למרות תפוצתן והשתרשותן של תפיסות האיסלאם הרדיקלי בקרב הציבור הרחב הערבי והמוסלמי , אין העולם המוסלמי עשוי מקשה אחת . אירועי ה11– בספטמבר הזינו אמנם את תיאוריות הקונספירציה הנפוצות על היהודים , אך אלו גם משקפות אי נחת והכחשה שמוסלמים מסוגלים לבצע מעשים מסוג אלה , הנתפסים כמנוגדים לרוחו של האיסלאם . אירועי ה11– בספטמבר והמאורעות שהתחוללו בעקבותיהם – המלחמה בטרור באפגניסטאן , המלחמה בעיראק , פעולות טרור נגד יעדים במדינות ערביות ומוסלמיות – לא רק הבליטו את המתח בין האיסלאם למערב , אלא זעזעו את חברותיהן ועוררו תהיות וחשבון נפש בנוגע לאיסלאם , ערכיו ותפקידו בצמיחתן של תנועות ודעות קיצוניות . לחשבון הנפש הזה שותפים משכילים מוסלמיים החיים במערב ומכירים בצורך בהיפתחות האיסלאם לפרשנות חדשה ברוח הזמן . גם אם תהליך זה לא גרם לשינוי תפיסתי בנוגע ליהודים , לציונות ולישראל , הוא בא לידי ביטוי בשני מישורים : במישור היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למדינות ערביות ומוסלמיות ובמישור היחסים הבין–דתיים . ניצנים של דיאלוג יהודי–מוסלמי החלו להיראות בעשור האחרון בעיקר בקהילות של מהגרים מוסלמיים באירופה , ובעיקר מקרב קהילות שלא היו במגע עם יהודים בארצם , כגון מדרום–מזרח אסיה , הודו ופקיסטאן ואפריקה . אף שגם בקרב קהילות המהגרים האלה היתה בעשור האחרון הקצנה , בעיקר אצל הדור הצעיר , הרי בעיות חברתיות קשות וניכור חברתי , לצד העדר דעות קדומות והשפעות של מודרניזציה מוגברת , הביאו ליצירת קשרים עם קהילות יהודיות ולפחות לדו–שיח מסוים . דיאלוג בין דתי כזה מתקיים באופן טבעי יותר בין מוסלמים לנוצרים , אך הדינמיקה שלו מביאה גם לשינוי מסוים בראייה המוסלמית של היהודים , ולהפרדה , שאינה קיימת בארצות המוצא , בין היהודים ככלל לישראל כפרט . קריקטורה בעיתון "אלחיאת אל-ג'דידה" המדגימה את כוונותיו של היהודי להשתלט על כל העולם . המסע האנטי-יהודי מסתמך על פסוקים מן הקוראן מצד אחד ועל כתובים מן התלמוד מצד אחר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|