|
עמוד:13
יהודים בעולם לא–יהודי עם תום המלחמה , ומשהגיעו כוחות בעלות הברית למחנות ההשמדה ונוכחו במו עיניהם בממדי השואה , נוצר מצב חדש . חלק מן הניצולים ביקשו אז לחזור לארצות מושבם ונתקבלו לא אחת באיבת שכנים , שניצלו בדרכים שונות את 'העדרם . ' באזורי הכיבוש של בעלות הברית בגרמניה הוקמו מחנות עקורים ונעשה מאמץ להסדיר את יישוב היהודים , אם ביבשת הישנה , המלקקת את פצעיה , ואם בארצות שמעבר לים . ב , 1948– עם הקמת מדינת ישראל , נפתחו שערי העלייה ותוך זמן קצר נוצרה מפה חדשה של פיזור היהודים בעולם ונשתנה מעמדם בארצות מושבם . במרוצת שנים אחדות איבדו שני המושגים הבסיסיים , שבעזרתם ביקשנו לדון ביחסי יהודים ולא יהודים בעת החדשה , את מרכזיותם . במקום ה ' פזורה ' התפתחו עתה שלושה מרכזים יהודיים עיקריים : בישראל , בארצות הברית ובברית המועצות , ובכל אחד מהם נתגבשו דפוסים חדשים של יחסים בין יהודים ללא יהודים . כמו כן , לא בכל שלושת המרכזים האלה תופסים היהודים מעמד של מיעוט . מדינת ישראל הריבונית , המגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית , נדרשת עתה להסדיר את מעמדם של מיעוטים דתיים ולאומיים בתחומיה ולקבוע את יחסה , הפורמלי והבלתי–פורמלי , כלפיהם . עם זאת , נמצאת המדינה – שאזרחיה מהווים בלי ספק מיעוט קטן במרחב הערבי סביבה – בסכסוך מתמשך עם לא יהודים בארץ–ישראל ומחוצה לה . בארצות הברית גובשה זהות יהודית חדשה , לפחות חלקית , על בסיס הקשר עם מה שהפך להיות " ארץ–האם " המדומיינת של יהודים בכל אתר ואתר . נורמליזציה זו הפכה אותם רק לעוד קבוצה של אמריקנים שזהותם " נתמכת במקף " ורוקנה מתוכן את מושג המיעוט בכל הקשור למעמדם . גם בברית המועצות התחוללו שינויים מפליגים במעמדם של היהודים , וברוסיה הפוסט–קומוניסטית ממשיכות לעבור עליהם תמורות מפליגות . שם אפשר אכן לשוב ולזהות , גם בימינו אלה , את מה שהפך להיות סימן ההיכר של יחסי יהודים ולא יהודים בעת החדשה : שילוב של קשר הדוק וקבלה מלאה פחות או יותר של היהודים מצד הלא יהודים , אימוץ מלא של השתייכותם – החברתית , התרבותית והפוליטית – לארצות שבהן הם חיים , מצד היהודים , וכל זאת תוך כדי קיום מתמשך של זרם אנטי–יהודי , הפורץ שוב ושוב אל פני השטח בדרכים שונות . חשובה לא פחות היא העובדה , שמאז ראשית שנות ה70– של המאה ה20– הצטמק במידה ניכרת מספרם של יהודי רוסיה . נותרו רק שני מרכזים יהודיים בעלי משמעות , בישראל ובארצות הברית , ולצדם , בכמה מרכזים נוספים , מתקיימות רק קהילות אחדות של מאות אלפים ספורים . ' פזורה ' ו ' מיעוט ' אינם יכולים לשמש עוד כמושגי מפתח להבנת היחסים בין יהודים ללא יהודים . ובתוספת לכך , בניגוד לתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה , לא זוכה עוד הזרם האנטישמי ללגיטימיות במרבית ארצות העולם . הנציגים הרשמיים של המדינות השונות ודוברי האליטות המובילות אותן מפגינים בדרך כלל התנגדות נמרצת לביטויים של שנאה כלפי היהודים . יחסי יהודים ולא יהודים – למרות רגעי השפל שידעו ובוודאי עוד יידעו – תלויים היום במסכת גורמים חדשה . זו אינה משוחררת אמנם ממטעני העבר , אך היא נשענת ביתר–שאת על ערכים דמוקרטיים ושוויוניים . היא משקפת את מעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית מחד גיסא , ואת מעמדם של היהודים בארצותיהם מאידך גיסא . יהודים והתמורות בחיים הכלכליים דרק יונתן פנסלר במהלך ההיסטוריה כולה שימש התחום הכלכלי זירה של פעולת גומלין בין יהודים ובין לא יהודים . הסובלנות כלפי יהודים בנצרות ובאיסלאם של ימי הביניים נסמכה לא על יסודות דתיים בלבד אלא גם על ההבנה שיהודים ממלאים תפקידים כלכליים חיוניים . בעידן המודרני הפעילות הכלכלית של יהודים היא שקדמה למעבר מסובלנות מוגבלת כלפי יהודים להיקלטות נרחבת יותר שלהם במרקם החברה האזרחית והיא גם קידמה אותה . במאות ה17– וה18– היתה ההערכה שהעריכו לא–יהודים את התועלת הכלכלית שמביאים יהודים מוגבלת בדרך כלל לאליטה צרה של ספקי חצרות מלכים , אנשי מימון וסוחרים בינלאומיים " ) יהודי החצר" האשכנזיים של מרכז אירופה ו"יהודי הנמל" הספרדיים והאיטלקיים , שחיו בערי הנמל של הים התיכון והים הצפוני . ( המוני הרוכלים היהודיים במרכז אירופה ובמזרחה שימשו על פי רוב מטרה להשמצות , אף שהביורוקרטים באימפריה הרוסית ובקיסרות ההאבסבורגית ידעו לעתים להעריך , כמילותיו של פקיד אחד בגליציה , כי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|