|
|
עמוד:13
הגדרתו של סאריסאלו כי : " ללא ספק רמות הבזלת הן הפוריות ביותר בארץ * ישראל " ( 8 : 1927 Saarisalo ( מטעה במידה מסוימת . אדמות הבזלת כשלעצמן פוריות הן , אך רמות הבזלת של האזור , כפי שתוארו לעיל , אינן ראויות לכינוי " הפוריות ביותר בכל הארץ". נראה לנו כי תדמית האזור , כפי שהצטיירה בעיניו של סאריסאלו בשנות העשרים , אינה מאפיינת את האזור לא בעבר הרחוק ולא בתקופתו . כהוכחה לכך נביא את מפת ג'קוטין המציינת שטחים מעובדים בודדים בכל האזור : משהו ליד טייבה וכאוכב אל - הווא ומעט ליד כפר כמא . לסלע הבזלת השפעה חשובה על משק המים באזור . מקורות המים מצויים כמעט ללא יוצא מן הכלל בערוצי הנחלים וביובליהם . שטחי הרמות עצמם יבשים ואין בהם כל מקור מים יציב . כמות המשקעים 400 מ"מ בממוצע רב שנתי , אך הסטיות מן הממוצע הן רבות והאזור סובל משנות בצורת רבות . לפיכך , לכל מקור מים חשיבות רבה . בדיקת תפרוסת המעיינות והישובים מורה על קשר הדוק בין שני הגורמים : כל הישובים מצויים בקרבה למעיינות . סלע הבזלת אינו אוצר מים ואי אפשר לחפור בו בורות מים , כשם שהדבר נעשה בסלעי הגיר . נוסף לכך , טכניקת הטיוח של בורות הנחפרים בבזלת מורכבת הרבה יותר מאשר טיוח בורות בסלע גיר . טכניקה זו ידועה רק החל מן התקופה הרומית - ביזנטית .. אותנו מעניינים שלושה אתרים המצויים , שלא ככל אתרי האזור , על הרמות עצמן ולא ליד נחלים ומעיינות . האתרים הם : כפרה , חרבת ריב וטירה . הראשון שוכן במחצית הדרך בין מושב מולדת לכוכב הירדן , השני שוכן 2 ק"מ מדר' * מז' לקיבוץ גזית והשלישי נמצא קילומטר אחד מצפי - מזי לאותו קיבוץ . המשותף לשלושת האתרים היא העובדה שהם נמצאים על מחשופים בודדים של סלעי גיר בתוך מרחבי הבזלת . היצמדות זו למחשופי סלע הגיר היא סוד מיקומם של אתרים אלו על הרמה ולא בנחלים . בדיקת האתרים מוכיחה כי ניוונים הם ממימי בורות ואין כל מעין קרוב אליהם . קל לחצוב בורות מים בסלע הגיר ורק במקום שבו מצוי סלע זה ניתן ליסד ישוב ללא תלות מידית במקור מים יציב . שלושת האתרים הנ"ל - ראשיתם בתקופה הרומית - ביזנטית ואין בהם שרידים קדומים יותר . שלושה חריגים אלו מדגישים היטב את אופיו העיקרי של האזור . מלבדם נמצא את מרבית האתרים הקדומים בשולי הרמות , בערוצי הנחלים ובקרבת מעיינות . הרמות עצמן ריקות למעשה מכל ישוב .
|
|