|
|
עמוד:10
ברור מכאן שהבחירה בעברית היתה רק היבט אחד של ההבדל בין ההגות שהמשיכה את מעגל השיח הגלותי , לבין ההגות שנוצרה לשם מעגל השיח הארץ ישראלי ובתוכו . ההיבטים הנוספים התגלו בצורות החשיבה ובנושאיה המרכזיים . העולים מגרמניה המשיכו ליצור במישור האקדמי ולא במקרה התרכזו כולם באוניברסיטה העברית . הם היו חוקרים במדעי היהדות והחמירו בעניינים שבדיסציפלינה ומתודולוגיה . בכך המשיכו ישירות את עבודתם המדעית והעיונית בגרמניה והשתלבו במעגל השיח שעדיין התנהל בה בנושאים אלה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה . לעומתם הוגי הדעות העברים שבאו ממזרח אירופה ( אף כי חלקם עבר דרך גרמניה והתחנך באוניברסיטאות שלה ) העדיפו את הכלים הספרותיים לביטוי התנסותם והגותם במציאות הארץ ישראלית : הסיפורת והשירה מזה , המסה העיונית והפובליציסטיקה האידאולוגית , מזה . אכן סוגי ספרות אלה לא הובחנו על ידם זה מזה בחריפות , אלא פלשו זה לתחומו של זה , במסגרת של יצירת ספרות תנועתית מגויסת העומדת לשירות הרעיון . בכך מוסברת העובדה שגם הוגי הדעות היחידים שיצרו במישור הפילוסופי , כמו א"ד גורדון והראי"ה קוק , לא כתבו כאנשי האקדמיה אלא העדיפו דרכי התבטאות שהתקרבו אל השירה ואל הפובליציסטיקה . אמת היא שסופרי ארץ ישראל המשיכו בכך את מסורת הספרות העברית , הנעוצה בהשכלה , שהתאימה מלכתחילה למבוקשם הייחודי של משכילי מזרח אירופה , אולם עתה היה מדובר במבוקשם של חלוצים צעירים שרובם ויתרו על השלמת השכלתם כדי להפוך בארץ ישראל לפועלים , התמסרו לעבודה פיסית מפרכת ושקעו בהוויית יום יום במלחמת הקיום האישית , בקשיים הפיסיים והנפשיים של עבודתם המפרכת ובבעיות המעשיות של בניין הארץ . כתיבה מחקרית ועיונית אקדמית לא יכלה אפוא להגיע אל רובם . אנו באים בקביעה זו אל מהות המשימה שההגות הארץ ישראלית נדרשה לשרת . בעיית ההגשמה היתה אמנם ציר מרכזי במעגל השיח הפילוסופי הדתי של יהדות גרמניה על רקע משבר ההומניזם , אולם הדברים אמורים במישור העיון בתחומי האתיקה ובמישור היחסים שבין אדם לחברו , ולא במישור הבניין הפיסי של ציוויליזציה אחרת . ארץ ישראל היתה המקום שבו עמדה למבחן נכונות ההגשמה של האידאלים הארציים שעליהם חלמו בגולה . כלומר , מדובר היה במפעל שהוא קודם כול ציוויליזטורי ולא קולטורי . עובדה זו חייבה הסטת הדגשים מן המישור הרוחני אל המישור הפיסי : היישוב - בניין הבתים , סלילת הכבישים ; הקמת המשק היצרני - החקלאות , התעשייה והמלאכה , הפרחת השממות ובעיקר - עיצוב דמות החברה המסוגלת להתמודד עם מטלות כאלה . על רקע זה התחשל האתוס החלוצי שנתן את הדגש בעבודה הפיסית , ומבחינה זו היו העיון הפילוסופי והמחקר המדעי , שהם בגדר הגות ודעת לשמן , כעין גלגול של ה"בטלנות" היהודית , שהאידאולוגיה של "שלילת הגולה" המזרח אירופית אהבה לשלול . בארץ ישראל נדרשה אפוא התמודדות עם סדר יום שונה מזה שבגולה . התמודדות המעמידה במרכז את העבודה , בעיותיה וקשייה . נדרשה לכך ספרות מתכננת ומגדירה יעדים ודרכים מזה , ומבטאת את הקשיים והדילמות הנפשיות והתרבותיות של ה"הגשמה העצמית" בתנאים הקשים
|
|