|
|
עמוד:9
פרק ראשון האתגרים והבעיות של העלייה ובניין הארץ במחצית הראשונה של המאה העשרים הוגי הדעות שהנחו את הגשמת הציונות בארץ ישראל עלו אליה מן הגולה וגיבשו את השקפת עולמם על רקע חינוכם וניסיון חייהם בה . כבר בחלק הקודם נדון הקושי לקבוע אם יצירתם ההגותית של עולי גרמניה בארץ ישראל המשיכה את הרצף ההיסטורי המקוטע של המרכז שממנו באו , או השתלבה ברצף ההיסטורי המתחיל של המרכז שאליו עלו . בדין ניתן לומר שהשתייכה לשניהם , שכז תרמה תרומה שהשפעתה גברה אחרי הקמת המרינה , אולם מבחינת הדינמיקה של התפתחות ההגות היהודית בשעתה חשובה ההבחנה בין ההוגים שהמשיכו להזדהות עם מורשתם הגלותית , היהודית והכללית , והזדהות זו קבעה את דרך התמודדותם עם המציאות הארץ ישראלית , לבין ההוגים שעוד בהיותם בגולה התמודדו עם מורשתם מן הפרספקטיווה של ארץ ישראל ובעיות ההגשמה הציונית שהתעוררו בה , שכן שללו את הוויית הגלות וחלמו על הוויית חיים עברית אחרת שכבר התחילה להתרקם במולדת . החוקרים והפילוסופים שעלו מגרמניה השתייכו לקבוצה הראשונה . הם הכירו שלגלות אין עתיד , על כן עלו , אולם שלילתם את הגולה היתה מעוגנת בזיקה חיובית עמוקה לתרבות הגרמנית שעליה התחנכו . למרות התנגדותם להתבוללות רצו למזג אותה בהווייתם היהודית גם בארץ ישראל ולא להתנתק ממנה . סימן ההיכר הבולט ביותר לכך היתה הלשון שבה הגו וכתבו . גרמנית היתה לדידם "שפת האם . " בגרמניה דיברו וכתבו כמעט רק בה , וגם אחרי עלייתם דיברו ביניהם גרמנית וכתבו בה לפחות חלק ניכר ממאמריהם וספריהם . אף יש יסוד להשערה שמה שכתבו בעברית לשם פרסום בארץ הגו בגרמנית ותרגמו תוך כדי כתיבה . עובדה זו הבליטה את אחדותם במעגל השיח הארץ ישראלי , שהתנהל בעיתונות , בכתבי העת ובהוצאות הספרים התנועתיים המפלגתיים שהקימו העולים ממזרח אירופה , אלה שדיברו , הגו וכתבו אך ורק בעברית . הבחירה בעברית היתה רעיונית . היא נבעה מהתערות מילדות בספרות המקורות ומהשקפת עולמם הציונית . הוגי הדעות העברים שהתמודדו עם המציאות הארץ ישראלית יכלו לבחור בין כמה לשונות : בעיקר בין עברית ליידיש , אולם כמה מהם יכלו לכתוב גם בשביל ציבור כללי ברוסית , בפולנית או בגרמנית . ההחלטה לכתוב בעברית , שנעשתה עוד בגולה , היתה למעשה כעין עלייה לארץ ישראל ברוח עוד לפני שעלו בגופם , כי היתה זו החלטה לכתוב בלעדית בשביל ציבור הקוראים העברי שמקומו היה בארץ ישראל . ממילא היה עליהם להתמודד עם הבעיות שהתעוררו שם . גם עם בעיות החיים בגולה התמודדו מן הפרספקטיווה של ארץ ישראל הנבנית .
|
|