פרק ראשון תקופת הגאונים והרקע לפעילותו של רב סעדיה

עמוד:13

במורשתם היהודית או לפתח רגשי נחיתות כלפי התרבות הנוצצת שמסביבם . הניסיונות המגוונים להתמודד עם אתגרים תרבותיים אלה הם בין המאפיינים המובהקים של פעילותו המפוארת והענפה של רב סעדיה גאון , כפי שנראה בהמשך הספר . השלכה טכנית יותר של כיבושי האסלאם הייתה האפשרות להדק את הקשרים בין קהילות יהודיות רחוקות זו מזו . התקשורת הבינלאומית הייתה סדירה ויעילה הרבה יותר כאשר יהודי המזרח התיכון וצפון אפריקה חיו בתוך העולם המוסלמי , גם כאשר קמו שושלות שונות באזורים שונים , מאשר בתקופה הקדומה יותר שבה נמצאו יהודי בבל וארץ ישראל , למשל , תחת שלטונן של אימפריות יריבות . השיפורים בתקשורת השפיעו בעיקר מאמצע המאה השמינית ואילך , כאשר בירת האימפריה המוסלמית עברה מדמשק לבגדד ( נוסדה בשנת , ( 750 קרוב למרכזי היישוב היהודי הוותיק בבבל . מתקופה זו אנו עדים לזרם הולך וגובר של שאלות ותשובות , המחבר בין המרכז הבבלי לתפוצות , ומהווה גם סיבה עיקרית לכך שידיעותינו על חיי היהודים במזרח ותרבותם , מאמצע המאה השמינית ואילך , עולות בהרבה על ידיעותינו לגבי מאות השנים שקדמו להתפתחות זו . כאשר אנו מבקשים לקבוע את סוף תקופת הגאונים ואת המעבר לתקופת ה " ראשונים , " הידיעות שבידינו רבות לאין שיעור מאשר על תחילת התקופה , אלא שמדובר במעבר הדרגתי ומתמשך . השינוי העיקרי המאפיין מעבר זה לא היה - כמו במעבר מתקופת הסבוראים לתקופת הגאונים - התפתחות בתוך מסגרת נתונה , אלא שינוי במערכת הכוחות המחברים בין המרכז לפריפריה . מאפיין מרכזי של תקופת הגאונים , לפחות מאמצע המאה השמינית ואילך , הייתה ההכרה של יהודי התפוצות שהם תלויים מבחינה רוחנית במרכזים הוותיקים בבבל ובארץ ישראל . ככל שחלף הזמן התחזקו קהילות אחרות בצפון אפריקה ובאירופה , ומידת תלותן במרכזים שבמזרח הלכה ופחתה . לכך יש להוסיף את הנסיבות המדיניות והכלכליות , שתרמו להיחלשותן של קהילות ישראל בבבל ובארץ ישראל והקשו על קיום קשרים הדוקים ביניהן לבין הקהילות שבמערב . לפיכך אי אפשר לצמצם את סיום תקופת הגאונים לתאריך מסוים , ועלינו לראות בו סיומו של תהליך ממושך , שאחרוני הגאונים הצליחו לעכבו אך לא לעצור אותו . מקובל אמנם לראות נקודת ציון בפטירתו של רב האיי בן שרירא גאון בשנת , 1038 אולם אנו יודעים שרב ישראל בן שמואל , גאון סורא בסוף ימיו של רב האיי , נפטר אחריו ; ואף ישיבתו של רב האיי , ישיבת פומבדיתא , התקיימה גם לאחר מותו , אם כי נראה שהעומד בראשה לא כונה "גאון . "

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר